Rashlanut-Psakdin_MainPic רשלנות רפואית פסק דין
Rashlanut-Psakdin_MainPic רשלנות רפואית פסק דין
פנייה לייעוץ אישי



רשלנות רפואית בהפלה מלאכותית

הפלה מלאכותית מתבצעת באמצעות מתן תרופות או גרידה. בהליך הגרידה מעורבים סיכונים רבים ולא מעט סיבוכים טבעיים, ובמאמר הבא נסביר מתי ישנו חשש לרשלנות רפואית.

רשלנות רפואית בהפלה מלאכותית

תביעות רשלנות רפואית בהריון מבוססות על ההנחה כי אם ההורים היו יודעים על פגיעה בהתפתחות התקינה של העובר הם היו מחליטים להפסיק את ההיריון. אך מה קורה במידה וההחלטה לבצע הפלה מלאכותית כבר התקבלה, אך בכל זאת התרחשה רשלנות רפואית?

תוכן עניינים

כאן נכנסים אל מערכת השיקולים המשפטיים גורמים שונים אשר יכריעו ויעזרו לבית המשפט לקבוע האם ההורים זכאים לפיצויים. בכל מקרה, חשוב להבהיר כי תביעת רשלנות רפואית בהיריון או רשלנות בכל הליך רפואי אחר יכולות להביא לפיצויים בלבד.

בסופו של דבר, עוצמת הרשלנות אינה משנה משום שלא ניתן להחזיק את הגלגל לאחור. לעומת זאת, מטרת הפיצויים הם לעזור לנפגעים להתאושש וכמובן גם במידת הצורך לשלם על המשך טיפול רפואי.

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

הבדלים בין סוגי הפלות

ההחלטה לבצע הפלה יכולה לנבוע מתוך צרכים אישיים, חברתיים ולעיתים גם בריאותיים.

במקרים של הפלה מלאכותית מתבצעת הפסקה יזומה של ההיריון עוד לפני שהעובר מגיע למצב בו הוא מוכן לחיים מחוץ לרחם.

הפלה מלאכותית שונה מהבחינה הזו מהפלה טבעית, שמתרחשת באופן בלתי יזום וברוב המקרים מתוך סיבוכים קשים.

יש להבחין גם בין הפלה מלאכותית ללידת פג, אשר בו הולד חי. החל מכניסתו לתוקף של חוק העונשין בשנת 1977 רשאיות אמהות בישראל לבצע הפלה מלאכותית. החוק מסמיך את בתי החולים הציבוריים אך ישנן הפלות רבות המתרחשות במרפאות פרטיות.

כיצד מתבצעת הפלה מלאכותית?

באופן כללי, את ההוכחות בדבר רשלנות רפואית בהיריון צריכים להביא התובעים.

נטל ההוכחה מונח עליהם מלבד מקרים בהם הצוות הרפואי לא ניהל רשומות מסודרות. במידה והרשומות הללו אינן קיימות או שהן לא נאספו בצורה נכונה, עובר נטל ההוכחה לנתבע. כאן ייאלץ הנתבע להראות כי התהליך הרפואי אכן בוצע על פי החוק. ההפלה המלאכותית היא הליך רפואי המתבצע בשני אופנים:

א. טיפול תרופתי – הליך זה נחשב ליעיל ביותר בתקופה שבין 72 שעות ועד 7 שבועות לאחר הכניסה להיריון. הרופא המטפל מספק מרשם עם תרופות רלוונטיות, אשר מטרתן הפסקת ההיריון בשלב מוקדם.

ב. גרידה – זהו הליך כירורגי אותו ניתן לבצע במקרים מסוימים עד 20 שבועות לאחר ההיריון. הגרידה מתבצעת תחת הרדמה כללית, כאשר המטרה היא הרחבה של צוואר הרחם ושאיבה של התוכן ההריוני באמצעות צינורית.

כמו במקרים אחרים של רשלנות רפואית, גם בעת הפלה מלאכותית ישנם לא מעט סיבוכים אשר נחשבים טבעיים ואינם נובעים מתוך התרשלות של הצוות המטפל. בהליך גרידה לדוגמא יכולים להיות זיהומים, קרישי דם, דימום מוגבר ועוד.

מקרים נפוצים של רשלנות בהפלה מלאכותית

בכל מקרה של חשש לרשלנות יש לפנות אל עורך דין. הרשלנות הרפואית במקרה של הפלה מלאכותית באה לידי ביטוי במספר מקרים שכיחים:

  • קרישיות – על הרופא למבצע מעקב כולל אחר האישה לאחר תום ביצוע הליך הגרידה ולוודא כי לא מתפתחת קרישיות. זהו סיבוך הנובע מתוך השינויים הפיזיולוגיים הכרוכים בהליך הכירורגי, כאשר תפקידו של הרופא הוא להקפיד על מתן טיפול תרופתי מונע.
  • תסמונת אשרמן – רשלנות בהפלה מלאכותית עשויה להיות חוסר אבחון של תסמונת אשרמן שהיא היוותרות שארית שליה בתוך הרחם או שאיבת יתר. כל אחד ממצבים אלו עשוי לגרום לזיהום חמור ברחם ובמקרים קיצוניים גם לכריתתו.
  • בחירת הליך – לא כל אישה מתאימה לביצוע הליך גרידה לצורך הפלה מלאכותית. על הרופא לבצע אבחון מקיף, לשתף את האישה בסכנות ולפרוס בפניה את הסיכונים. במידה והוא אינו מבצע זאת, ישנה סבירות גבוהה לכך שהוא מתרשל בתפקיד

*אין בניתוח המשפטי ובתוכן של אתר rashlanut-psakdin העוסק ברשלנות רפואית משום המלצה או חוות דעת והכוונה משפטית המחליפה ייעוץ פרטי מעורך דין.

לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-8043659
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף