רשלנות רפואית בניתוח פלסטי

אומץ רב דרוש בשביל לבצע ניתוח פלסטי. בדרך כלל הסיבות לניתוח פלסטי הינן סיבות אסתטיות שאינן הכרחיות, ואין המדובר בניתוח בהול. לכן, עצם הכניסה מרצון לניתוח מגלה אומץ רב במטרה להגשים חלום אישי. אך מה רבה האכזבה כאשר אותו חלום מתנפץ כאשר הניתוח, אשר אמור היה לתקן, גורם לנזק ועוגמת נפש רבה.

ריבוי התביעות ברשלנות רפואית בעקבות ניתוחים פלסטיים כושלים

בעת האחרונה עלו מספר התביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים.

הסיבה הישירה לעלייה זו היא התרבות הניתוחים הפלסטיים, סיבה נוספת לעלייה בתביעות היא ריבוי המרכזים הרפואיים המבצעים ניתוחים פלסטיים, שלא תמיד עומדים בסטנדרטים הגבוהים הנדרשים.

בתי המשפט נוקטים בגישה מחמירה ומציבים רף גבוה של דרישות בכל הנוגע לרופאים העוסקים בכירורגיה-פלסטית.

עצם העובדה שהניתוח הפלסטי הינו ניתוח שאינו הכרחי, ושאין בהילות רפואית לבצעו, מטילה חובת זהירות מוגברת על הרופא, להבהיר לפציינט את הסיכונים והסיכויים הכרוכים בניתוח, כדי שיהיה בידיו כל המידע הנחוץ בטרם החלטה.

סיכויי התביעה ברשלנות רפואית

יש צורך להבחין בין ניתוח פלסטי שדבקה בו רשלנות רפואית לבין ניתוח פלסטי שאכזב.

לא כל ניתוח שלא ענה על ציפיות הפציינט מהווה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. כאשר נגרם נזק לפציינט בניתוח פלסטי, תקום תביעת רשלנות רפואית בהתקיימותן של העילות הבאות: הפרת חובת הזהירות ואי גילוי מידע.

הפרת חובת הזהירות

ראשית, רשלנות רפואית תתבסס כאשר, חרג הרופא המנתח מחובת הזהירות המוטלת עליו. על הרופא לנהוג במיומנות ומקצועיות, בהתאם לנורמות הרפואיות הרווחות בעת הניתוח. אך עם זאת, לא כל טעות של רופא מהווה רשלנות. הבחינה לצורך כך תהא : האם הרופא נהג כפי שהיה נוהג הרופא הסביר, באותן הנסיבות ובאותה העת? אם התשובה לכך הינה חיובית, הרי שלא קמה תביעת רשלנות רפואית.

אי גילוי מידע

עילה נוספת לתביעה בגין רשלנות רפואית היא אי גילוי מידע.

כאשר הרופא לא יידע את הפציינט בסיכויים ובסיכונים הנובעים מן הניתוח וכן לא עדכן אותו בדבר דרכי טיפול חלופיות, ניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית על אי גילוי מידע.

בהקשר זה חשוב לציין, כי חתימה על טופס הסכמה לניתוח, בו מצוינים הסיכויים והסיכונים הנובעים מהניתוח, אינה מספקת. על הרופא להסביר לפציינט ולפרוס בפניו את המידע בעל פה ובאופן בהיר וברור. דרישת הגילוי רחבה בייחוד כאשר מדובר בניתוח פלסטי שאינו ניתוח בהול לצורך הצלת חיים.

כך כב’ השופטת ד’ דורנר :

“ככל שהטיפול אינו חיוני, כך כוללת חובת הגילוי מתן מידע מפורט יותר. … דרישה נרחבת זאת מתחייבת במיוחד בתקופתנו, שבה מתפתחת רפואה פרטית המציעה לציבור הרחב – אם בדרך ישירה באמצעות פרסומים, ואם בעקיפין, בהסתמך על מוניטין של רופא המקיים מרפאה פרטית – ניתוחים אלקטיביים למיניהם, כגון ניתוחים לשיפור הראייה באמצעות לייזר. ניתוחים אלו מיועדים לשפר את איכות החיים של המטופלים, אך מטבע הדברים יש בהם אף סיכונים, שאותם יש לגלות לחולים.” (ע”א 6153/97 יובל שטנדל נ’ פרופ’ יעקב שדה, נו (4) 746 )

חוות דעת רפואית

במקרה שנגרם נזק ונראה, כי יש עילה, לכאורה, להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, בטרם הגשת תביעה, על הפציינט לפנות לרופא מומחה ולקבל חוות דעת שתבסס מבחינה רפואית את הרשלנות הרפואית הנטענת.

חוות הדעת תנתח מבחינה מקצועית רפואית את האירוע ותפרט:

האם אכן נגרם נזק ומה היקפו? האם הרופא המנתח נהג ברשלנות? באילו דרכים היה על הרופא לנהוג?

(בית המשפט משתמש לצורך כך במבחן הרופא הסביר והתנהלותו בעת האירוע) וכן לציין מהן הנורמות שרווחו בעולם הרפואה בעת הניתוח, והאם הרופא נהג על פיהן?.