מה כלל העברת נטל הראייה בתביעת רשלנות רפואית? מתי יחול הכלל המעביר את נטל הראייה לכתפי הנתבע להראות כי לא התרשל? כיצד פורש כלל זה בידי ביהמ”ש העליון בתביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח קיסרי רשלני.
רשלנות רפואית בניתוח קיסרי – הקדמה
פסק דין רשלנות רפואית: פנטה אדנה נגד מדינת ישראל (עא 6948/02 פנטה אדנה נ’ מדינת ישראל) נידונה תביעת רשלנות רפואית אשר במרכזה ניתוח קיסרי, במהלכו הוחדר למטופלת חומר הרדמה מסוג אפידורל.
במהלך הניתוח הקיסרי ארעה שרשרת אירועים חריגה והמטופלת לקתה בדום לב והפסקת נשימה. על אף שמצבה ייוצב, מבדיקות שנערכו לאחר הניתוח עלה כי אוויר חדר למוחה באופן שהותיר בה נזק בלתי הפיך.
ביהמ”ש העליון הכריע כי נוכח נסיבות האירוע, נטל הראייה עובר לכתפי הגורם המטפל – להראות כי לא הייתה התרשלות. משלא עמד בנטל זה, קמה התרשלות רפואית ובצידה פיצויים.
מהו כלל העברת נטל הראייה בתביעת רשלנות רפואית בגין נזק שנגרם במהלך ניתוח קיסרי?
כלל משפטי בסיסי הוא – “המוציא מחברו עליו הראיה“. כלומר, הטוען לפיצוי בתביעת רשלנות רפואית הוא שצריך לעמוד בנטל ההוכחה ולהראות את התקיימות יסודות העילה המשפטית.
ברם, תתכנה נסיבות בהן יעבור נטל השכנוע לכתפי הצד שכנגד. הבולטת בהן הינה בתחום היחסים שבין רופא למטופל וזאת בשל חוסר השוויון הטבוע ביחסים אלו. הפער שבין הגורם הרפואי למטופל, בבחינת הידע אודות טיב הטיפול הרפואי ואופיו, מעמיד את המטופל בעמדת נחיתות משפטית בכל הנוגע לנטלי ההוכחה.
מתי יחול הכלל המעביר את נטל הראייה בתביעת רשלנות רפואית?
בפסק הדין אדנה, ביהמ”ש מפרט את הנסיבות בהן יעבור נטל הראייה לצד שמנגד, להראות כי לא התרשל:
- חובת הרישום עפ”י חוק זכויות החולה התשנ”ו-1996– סעיף 17 לחוק זכויות החולה מגדיר את החובה שחלה על גורם רפואי לתעד “מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל”.מטרת התיעוד הינה להבטיח מתן טיפול רפואי תקין וכן לממש את זכות החולה לדעת מהו הטיפול שניתן לו. בהעדר רישום רפואי מסודר, נוצר מצב המוגדר כ”נזק ראייתי”. משמעות הדבר היא כי אין ביכולת המטופל לעקוב ולבקר אחר הטיפול הרפואי שניתן לו, ולפיכך יעבור נטל השכנוע לגורם הרפואי להוכיח כי לא התרשל.
בפסד הדין אדנה מכריע ביהמ”ש כי הרשומות הרפואיות לוקות בחסר באופן המעביר את נטל ההוכחה. ביהמ”ש מבסס מקנה זו, בין היתר, על העדר רישום תגובות המטופלת והעדר ציון שעות מדויקות בהן ניתן טיפול רפואי.
- “דבר המעיד על עצמו“– סעיף 41 לפקודת הנזיקין תשכ”ח-1968 מגדיר שלושה תנאים אשר בהתקיימם יעבור נטל ההוכחה לצד שכנגד להראות כי לא התרשל:
א. למטופל אין כל ידיעה או יכולת לדעת מהן הנסיבות אשר הובילו לנזק
ב. הנזק נגרם ע”י דבר הנמצא בשליטתו המלאה של הנתבע
ג. נסיבות המקרה מלמדות כי סביר יותר להניח שהתקיימה התרשלות מאשר שננקטה מידת זהירות סבירה
בתביעת הרשלנות הרפואית בעניין אדנה קובע ביהמ”ש כי נסיבות המקרה, בהן דובר כאמור בנזק שנגרם כתוצאה מהשתלשלות אירועים חריגה ובמהלך ניתוח קיסרי, מקימות את תחולת סעיף “דבר המעיד על עצמו” באופן המעביר את נטל ההוכחה אל כתפי הגורם הרפואי להוכיח כי לא התרשל.
מהי עילת ההסכמה מדעת בתביעת רשלנות רפואית?
סעיף 13 לחוק זכויות החולה התשנ”ו-1996 קובע כי הסכמת המטופל להליך הרפואי הינה מחייבת ובמידה והופרה חובה זו – תקום עילת הרשלנות. המבחן שנערך בפסק הדין אדנה בכדי לבסס עילה זו הינו מבחן הקשר הסיבתי אשר מטרתו לבדוק כיצד היה נוהג התובע אילו ניתן לו ההסבר הרפואי המקיף.
בכדי לבסס את ההעדר ההסכמה מדעת, על התובע להראות כי אילו ניתן ההסבר האמור – לא היה נותן הסכמתו לביצוע הניתוח. בפסק הדין אדנה מעלה המטופלת טענה לפיה לא נמסר לה המידע המקיף אודות הסיכונים הכרוכים בביצוע ניתוח קיסרי ומשכך לא נתנה הסכמתה לניתוח. ביהמ”ש שולל טענה זו בשל שני נימוקים עיקריים:
- הגם שלא הוסברו למטופלת כלל הסיכונים הכרוכים בהליך הרפואי, הוסברו לה העיקריים שבהם באופן שעונה על החובה לספק מידע רפואי.
- ההכרעה בדבר ההסכמה מדעת תיערך לפי מאזן הסתברויות המשקלל את הסכמת המטופל במידה והיה נמסר לו המידע במלואו. בנסיבות המקרה – נוכח נחיצות הניתוח, ההסתברות הנמוכה להסתבכות שארעה והעובדה כי המטופלת עברה בעבר ניתוח קיסרי מוצלח – מאזן ההסתברויות נוטה לרעתה, שכן ניתן להניח שהייתה מסכימה לניתוח גם אילו ניתן לה מידע רפואי מקיף.
מהו גובה הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית בגין נזק שנגרם במהלך ניתוח קיסרי?
בפסק הדין אדנה ביהמ”ש העליון מאשרר את קביעתו של ביהמ”ש בערכאה הקודמת, אשר העמיד את גובה הפיצוי הכולל על כ-3.5 מיליון ₪, לאחר ניכויי גמלאות המוסד לביטוח לאומי.
בפרט פוסק לטובת המטופלת, הסובלת מ-100% נכות, את הפיצויים הבאים:
א. פיצוי בגין סיעוד בעבר בגובה של 3,500 ₪ עבור 70 חודשים ובסך הכול 245,000 ₪.
ב. פיצוי בגין סיעוד בעתיד בגובה של 8,000 ₪ לחודש בסך כולל של 2,440,467 ₪.
ג. עוד פוסק ביהמ”ש הוצאות משפט בידי הצד שכנגד בסך 50,000 ₪.
לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 
חייג עכשיו
צור קשר