האם רופא שגרם לרשלנות רפואית צפוי גם לעמוד לדין פלילי?

רבות מתביעות הנזיקין המוגשות מדי שנה, מוגשות בטענה לרשלנות רפואית. מדובר בתופעה מדאיגה במיוחד, שכן לא מעט תביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית גם מתקבלות, כלומר בית המשפט קובע שהייתה התרשלות מצד הגורם הרפואי המטפל, בין אם מדובר ברופא ובין אם מדובר בגורם אחר (למשל, אח, או בית החולים עצמו). 

מאמר זה יעסוק בשאלה האם רופא שגרם לרשלנות רפואית, צפוי גם לעמוד לדין פלילי.

יש לבחון האם התקיימה מחשבה פלילית

כדי להעמיד אדם לדין פלילי, ובפרט כדי להרשיע אדם בפלילים, בין אם מדובר ברופא שגרם לרשלנות רפואית ובין אם מדובר בכל אדם אחר, יש להוכיח את התקיימותה של מחשבה פלילית, היא היסוד הנפשי:

• כשמדובר בעבירות התנהגותיות, יש להוכיח שאותו אדם היה מודע לטיב המעשה שהוא מבצע, לקיומן של הנסיבות ולתוצאות שיכולות להיגרם כתוצאה ממעשהו זה.
• כשמדובר בעבירות תוצאתיות, יש להוכיח את קיומו של רכיב חפצי באשר לתוצאה:
  כוונה/זדון: האדם עשה את המעשה כדי לגרום לתוצאה אסורה
  פזיזות:
  # אדישות: אותו אדם לא ייחס חשיבות לתוצאה שעשויה להיגרם כתוצאה ממעשהו
  # קלות דעת: אותו אדם נטל סיכון בלתי סביר לאפשרות שתיגרמנה אותן תוצאות, כלומר הוא קיווה שתוצאות אלה לא תיגרמנה אך לא עשה מספיק כדי למנוען.

לרוב, כשמדובר ברופא רשלן, נוטה בית המשפט להניח שלא התקיימה מחשבה פלילית, ולכן רוב הרופאים הרשלניים לא עומדים לדין פלילי, אלא “רק” משלמים פיצוי כספי לנפגע ו/או לבני משפחתו.

מתי בכל זאת רופא שגרם לרשלנות רפואית צפוי לעמוד גם לדין פלילי?

רופא שגרם לרשלנות רפואית צפוי לעמוד גם לדין פלילי אם מוכח שהוא פעל באדישות או באופן רשלני אחר באופן חמור במיוחד. נטל ההוכחה במקרים אלה הוא על התובע, קרי על המטופל או על קרוב משפחתו של המטופל.

מקרים אלה הם בדרך כלל אותם מקרים שבהם רשלנותו של הרופא גרמה למותו של המטופל (ולכן, מי שמגיש את התביעה כנגד הרופא הוא לא המטופל עצמו, אלא קרוב משפחתו). מקרה מפורסם מסוג זה התרחש במסגרת ניתוח לא מורכב במיוחד שנערך לבת 4 בבית החולים “אסותא”.

אותה מטופלת בת 4 נזקקה לחומר הרדמה, אך כמות החומר שהוזרק על-ידי הרופאה המרדימה הייתה גדולה משנדרש, ואותה רופאה מרדימה ישבה על כסא בחדר הניתוחים ונרדמה, במקום לפקח על מצבה של המטופלת בת ה-4. אותה רופאה הועמדה לדין פלילי בבית המשפט המחוזי בירושלים, ובסופו של דבר היא הורשעה בגרימת מוות ברשלנות והיא נשלחה ל-8 שנות מאסר בפועל.

לסיכום, כדי להעמיד רופא שגרם לרשלנות רפואית לדין פלילי, ולמעשה כדי להעמיד כל אדם לדין פלילי ובפרט כדי להרשיעו בפלילים, יש להוכיח שהתקיימה מחשבה פלילית:

האם האדם היה מודע לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולתוצאות שמעשהו יכול לגרום להן, ואם מדובר בעבירות תוצאתיות – יש לבחון האם האדם עשה את שעשה כדי לגרום לתוצאה האסורה, או האם לא ייחס חשיבות לתוצאה שמעשהו יכול לגרום לה, או שקיווה שאותה תוצאה תימנע אך נטל סיכון בלתי סביר לאפשרות שהיא תיגרם.

יש לציין, שרוב הרופאים הרשלנים לא עומדים לדין פלילי, שכן בית המשפט נוטה להניח שאותו רופא רשלן לא היה מודע לטיב המעשה שהוא מבצע, לא ביצע אותו כדי לגרום לתוצאה אסורה ולא נטל סיכון בלתי סביר לאפשרות שאותה תוצאה תיגרם. ואולם, אם מוכח שהרופא הרשלן פעל באדישות או באופן רשלני אחר באופן שיוצא דופן בחומרתו, הוא בהחלט צפוי לעמוד לדין פלילי. מקרים אלה הם בדרך כלל מקרים שבהם כתוצאה מרשלנות הרופא, המטופל מת.