רשלנות רפואית של אורתודנט מזכה בפיצוי כספי

משנה לשנה, עולה מספר תביעות הנזיקין המוגשות בטענה לרשלנות רפואית.

תביעות אלה מוגשות ע”י מטופל, או ע”י קרוב משפחתו אם המטופל אינו בין החיים, בטענה שכתוצאה מרשלנות של גורם רפואי (רופא, אח, מרדים וכדומה) בטיפול, למטופל נגרם נזק. כחצי מהתביעות בגין רשלנות רפואית – מתקבלות, כלומר מוכרעות לטובת התובעים (המטופלים או קרוביהם), ומזכות בפיצוי כספי.

מאמר זה יעסוק ברשלנות רפואית של אורתודנט ויסביר באילו מקרים רשלנות זו מזכה בפיצוי כספי.

איך מגישים תביעה בגין רשלנות רפואית של אורתודנט?

ראשית, חשוב להדגיש שלאחר כל טיפול אורתודנטי, ולמעשה לאחר כל טיפול רפואי שהוא, על המטופל לשמור את כל המסמכים הקשורים לאותו הטיפול – כמו צילומים שונים, קבלות וכדומה.

בטרם הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית של אורתודנט, על המטופל, או כאמור, על קרוב משפחתו, אם המטופל נפטר (אם כי כמעט ולא קיימים מקרים שבהם רשלנות רפואית של אורטודנט גרמה למות המטופל) להתייעץ עם רופא שיניים המומחה באורתודנטיה.

אחר-כך, יש להגיש את המסמכים הקשורים לטיפול ואת הטענות בכל הנוגע לטיפול, לעו”ד שתחום מומחיותו הוא רשלנות רפואית. טענות ומסמכים אלה מועברים ע”י עוה”ד למומחה רפואי, אשר בוחן אותם ואחר-כך קובע האם אכן הייתה רשלנות מצד האורתודנט. אם הוא קובע שאכן הייתה רשלנות שכזו – המטופל/קרוב משפחתו מגישים תביעה.

מתי תביעה בגין רשלנות רפואית של אורתודנט צפויה להתקבל ולזכות בפיצוי כספי?

אם האורתודנט אכן מתרשל בתפקידו – תוך זמן לא רב ממועד הטיפול, צפויות להתרחש תופעות לוואי שונות, למשל:

• האורתודנט התקין למטופל גשר באופן רשלני ולכן למטופל יש קושי בנגיסה
• האורתודנט לא הקפיד לשלוח את המטופל לניקיון תקופתי של הפה והשיניים בפרט, ולכן המטופל סובל ממחלות חניכיים ומעששת
• האורתודנט לא הזכיר למטופל שעליו להגיע אליו לטיפולים קבועים ולכן המטופל סובל ממחלת חניכיים
• האורתודנט לא מניח את הקיבוע שנדרש למטופל ולכן, בסופו של דבר, השיניים חוזרות למקורן הטבעי ונשארות לא ישרות

תופעות לוואי אלה לא אמורות להתרחש במקרים שבהם האורתודנט לא מתרשל בתפקידו. כלומר, התרחשותן מעידה רשלנות רפואית מצד האורתודנט, ולכן אם מוגשת תביעה בנושא זה – היא צפויה להתקבל ולזכות בפיצוי כספי.

כיצד נקבע גובה הפיצוי הכספי בתביעת רשלנות רפואית של אורתודנט?

בכל תביעת רשלנות רפואית, קובע ביהמ”ש את גובה הפיצוי הכספי לפי גורמים המכונים “ראשי נזק”, ממוניים ושאינם ממוניים.

דוגמאות לראשי נזק ממוניים:

• אובדן כושר השתכרות: ביהמ”ש בוחן באיזה אופן, אם בכלל, נפגע כושר ההשתכרות של המטופל כתוצאה מהרשלנות הרפואית של האורתודנט. אם, למשל, המטופל הוא דוגמן, הרי שככל הנראה הרשלנות הרפואית של האורתודנט פגעה באופן משמעותי בכושר השתכרותו, ולכן יוענק לו פיצוי כספי גבוה.
• הוצאות: ביהמ”ש בוחן את ההוצאות שהוציאו המטופל ומשפחתו עקב הנזק – הוצאות על טיפול רפואי, על אשפוז, על טיפול פסיכולוגי, על נסיעות וכדומה.

דוגמא לראש נזק לא-ממוני: כאב וסבל שנגרמו למטופל כתוצאה מהנזק הפיזי לו גרם האורתודנט.

לסיכום, כדי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית של אורתודנט, יש להתייעץ עם רופא שיניים המומחה באורתודנטיה וכן להגיש את כל הטענות והמסמכים הקשורים לטיפול לעו”ד המומחה ברשלנות רפואית, שמעבירם למומחה רפואי שקובע האם אכן הייתה רשלנות רפואית מצד האורתודנט. אם הוא קובע שאכן הייתה רשלנות שכזו – המטופל/קרוב משפחתו מגישים תביעה.

התביעה צפויה להתקבל ולזכות בפיצוי כספי אם כתוצאה מהרשלנות הרפואית של האורתודנט המטופל סובל מתופעות לוואי שונות, כמו קושי בנגיסה עקב התקנת גשר באופן רשלני, או מחלות חניכיים ועששת עקב אי-הקפדה מצד האורתודנט לשלוח את המטופל לניקיון תקופתי של הפה והשיניים. גובה הפיצוי הכספי נקבע לפי “ראשי נזק” שונים, ממוניים ושאינם ממוניים.