Rashlanut-Psakdin_MainPic רשלנות רפואית פסק דין
Rashlanut-Psakdin_MainPic רשלנות רפואית פסק דין
פנייה לייעוץ אישי



רשלנות רפואית במהלך הזרקת חומר הרדמה בטיפול שיניים

מהו סטנדרט ה”רופא הסביר” בתביעת רשלנות רפואית? מה משמעותו של נזק חמור במיוחד ובלתי צפוי לעניין פסיקת פיצויים בגין רשלנות רפואית? פסק דין מנחה של ביהמ”ש בדבר חבות בהיקף מלא גם בהינתן נזק חריג בהיקפו.

רשלנות רפואית במהלך הזרקת חומר הרדמה בטיפול שיניים

תוכן עניינים

רשלנות רפואית במהלך הזרקת חומר הרדמה – הקדמה

פסק דין רשלנות רפואית: במרכזה של הלכת קליפורד (דנא 7794/98, רביד משה נ’ דניס קליפורד) סיפורה של רביד משה, אשר בהיותה בת 5 הגיעה למרפאת השיניים לצורך ביצוע טיפול שיניים שגרתי. כמקובל בטיפולים מסוג זה, הזריק דוקטור קליפורד ללסתה התחתונה של המטופלת חומר הרדמה אשר חדר לאזור המוח ומנע זרימת דם למוח. כתוצאה מכך נותר במטופלת נזק מוחי קשה המתבטא בהפרעות נוירולוגיות חמורות ושיתוק חלקי בגפיים.

מהם רכיבי עילת הרשלנות בתביעת רשלנות רפואית?

בהתאם לסעיף 35 לפקודת הנזיקין תשכ”ח-1968, על התובע ברשלנות לבסס 3 טענות מרכזיות:

  1. התנהגות הגורם הרפואי באופן החורג מהסטנדרט הסביר ואשר עולה כדי רשלנות
  2. הוכחת נזק
  3. קשר סיבתי בין ההתנהגות הרשלנית לבין הנזקים הנטענים

בעוד אין חולק על הנזק הנגרם, בפסק הדין בעניין קליפורד נסוב הדיון המשפטי הן סביב הוכחת ההתנהגות הרשלנות והן סביב שאלת הקשר הסיבתי הנדרש – אשר ידונו להלן כסדרם.

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מהו סטנדרט ה”רופא הסביר” בתביעת רשלנות רפואית?

אמת המידה לבחינת רשלנות רפואית נקבעת בהתאם לסטנדרט הרופא הסביר בנסיבות המקרה. משמעות הדבר הינה כי על החלטותיו ופעולותיו של הרופא להיות סבירות ובהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת בעת הרלוונטית. בבסיס טיעון הרשלנות הרפואית בעניין קליפורד, ניצבת העובדה כי חומר ההרדמה הוזרק למטופלת באמצעות מזרק מסוג שאינו שואב וזאת בהתאם לפרקטיקה הנוהגת בזמן המקרה. ביהמ”ש מכריע כי קיומה של פרקטיקה מקובלת לא תחרוץ את שאלת ההתרשלות וכי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה ישנם מספר שיקולים אשר חוברים לכדי מסקנה בדבר התרשלות:

  • הסיכון של חדירת חומר ההרדמה לעורק ובעקבות כך למוח– כתוצאה משימוש במזרק לא שואב – נע בין 15%-10% ומכאן נלמד סיכון מוחשי להיגרמות תופעות לוואי כלשהן.
  • תופעות הלוואי הנוירולוגיותאשר היו ידועות בזמן המקרה כוללות גם נזקים כדוגמת שיתוק זמני של שריר העין, ערפול ראייה, עיוורון זמני וסיבוכים נוספים בעין.
  • בעת המקרה היה ידוע שהזרקת חומר ההרדמה באמצעות מזרק מסוג שואב עדיף.
  • הוראות היצרןשל חומר ההרדמה בו נעשה שימוש מורות במפורש על שימוש במזרק שואב.
  • בשל רגישות האיבר, עצם האפשרות של פגיעה במוח הייתה צריכה להוות סימן אזהרה לרופא השיניים, באופן המחייב נקיטת משנה זהירות.

לפיכך, בסופו של דבר הכריע ביהמ”ש כי השימוש שנעשה במזרק מסוג שאינו שואב עולה כדי התרשלות, בייחוד נוכח הפשטות והנגישות למזרק מהסוג השני.

מהו הקשר הסיבתי הנדרש בתביעת רשלנות רפואית?

מבחן הקשר הסיבתי הנדרש בתביעת רשלנות רפואית נחלק ל-2 מבחני משנה:

א. מבחן הקשר הסיבתי העובדתי – “מבחן האלמלא” שמטרתו לבחון באופן לוגי האם ההתנהגות הרשלנית היא שהביאה לכדי הנזק.

ב. מבחן הקשר הסיבתי המשפטי – בעוולת הרשלנות, הקשר הסיבתי המשפטי מתייחס למבחן הצפיות. מבחן זה קושר בין ההתנהגות הרשלנית לנזק ובכך מקים אחריות נזיקית, רק במידה והגורם הרפואי צפה או שהיה עליו לצפות את הנזק האמור.

על אף העובדה שתוצאותיה הצפויות של זריקת האלחוש הן לכל היותר נמנום קל וסחרחורות, בפסק הדין בעניין קליפורד מגדיר את הנזק המוחי החמור ממנו סבלה המטופלת בגדר הצפיות נוכח השיקולים הבאים:

  1. עצם העובדה שהנזק הנגרם בפועל היה חמור משמעותית מהנזקים המוכרים בעת הרלבנטית אינה מעלה או מורידה לעניין היקף אחריות הגורם הרפואי.
  2. בשאלת צפיות הנזק אין דרישה שהגורם הרפואי יצפה את תהליך גרימת הנזק ואף לא את היקפו של הנזק, כי אם את סוג הנזק בלבד. ביהמ”ש מכריע כי נוכח העובדה שנזקים מסוג נוירולוגי היו ידועים באותה העת – היה על הרופא לצפות את הנזק על אף היותו חריג ומשכך קם הקשר הסיבתי הנדרש.
  3. דוקטרינת ה”גולגלת הדקה” – גישה משפטית זו גורסת כי לכל פרט ישנן תכונות גופניות ורגישויות ייחודיות, אשר עשויות לבוא לכדי ביטוי באופן התגובה וכי על המזיק יהיה לשאת גם בתוצאות הנובעות מחריגותו של הניזוק. לפיכך, גם אם יגיב מטופל פלוני באופן חמור ובלתי צפוי לאור תכונותיו הספציפיות, הגורם הרפואי יהיה חייב במלוא היקף הנזק. בפסק הדין בעניין קליפורד, הנזק החמור אמנם נגרם למטופלת בשל “גולגלתה הדקה”, כלומר בגין רגישות מולדת שלה – אולם עם זאת, על רופא השיניים לשאת בנזק במלואו.

משמעות הלכת קליפורד לעניין תביעות בגין רשלנות רפואית

רשלנות רפואית פסקי דין בעניין קליפורד עורר הדים בעולם המשפט הישראלי בשל היות ההלכה מרחיקת לכת ושונה בנוף המשפטי המוכר. מפסק הדין ניתן לדלות שתי נקודות משמעותיות במיוחד:

1. הלכת קליפורד מהווה אינדיקציה ברורה למגמה בפסיקה אשר מרחיבה את הדרישה מ”הרופא הסביר”, שכן בפסק הדין נאמר מפורשות כי קיומה של פרקטיקה רפואית מקובלת מהווה פרמטר בלבד לעניין רשלנות רפואית. משמעותה האופרטיבית של קביעה זו הינה כי גם רופא אשר יפעל בהתאם לאמות המידה המקובלות והנהוגות – יכול שיימצא רשלן, והכל בתלות נסיבות המקרה.

2. מיצוב דוקטרינת ה”גולגולת הדקה” וביסוס מבחן הצפיות גם כאשר הנזק הנגרם בפועל חמור משמעותית מהנזקים הידועים בעת הרלוונטית. קביעה זו אינה מותירה ספק כי משנמצאה התנהגות רשלנית וכן צפיות נדרשת לעניין סוג הנזק, יחוב המזיק במלוא היקף הנזק, גם בהיותו רחוק כאמור מהנזקים המוכרים.

*אין בניתוח המשפטי ובתוכן של אתר rashlanut-psakdin העוסק ברשלנות רפואית משום המלצה או חוות דעת והכוונה משפטית המחליפה ייעוץ פרטי מעורך דין.

לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-8043659
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף