רשלנות רפואית בהריון – פרשת חורי

רשלנות רפואית בהריון, עלולה לגרום למומים בעובר, לנזקים פיזיים לאשה ההרה ואף להולדה בעוולה. זהו מצב טרגי שבו, סבלו של הילד הוא כזה, אשר נטען כי טוב היה לו, לו לא נולד.

פסק דין ת”א 1238/07 חורי נ’ מכבי ואח’, עוסק בהולדה בעוולה, במסגרתו, נתבעו קופת החולים מכבי והמרכז הרפואי אסותא בשל אי גילוי מום בתובע.

התובע טען כי מכבי התרשלה בכך שלא שלחה את אמו לבדיקת אולטרה סאונד, בה ניתן היה לגלות את המום של התובע (שתי אצבעות חסרות ברגלו). המרכז הרפואי אסותא ביצע בדיקות לאם אך במסגרתן לא התגלה המום ועל כך, נטען כי אסותא התרשל.

על פי כתב התביעה, שני הגופים יחד, מנעו מן האם, לגלות את דבר המום בשלב ההיריון ומנעו ממנה להחליט על הפסקת היריון. לפיכך, נולד התובע ולטענתו, טוב מותו מחייו. בית המשפט דחה את התביעה.

הדבר מדבר בעד עצמו

בתביעות רשלנות רפואית בהריון, כמו בתביעות אחרות בגין רשלנות רפואית, יכול התובע, לבקש להעביר את נטל הראיה אל הנתבע, במקרים מסוימים.

התובע בפסק דין זה, ביקש להעביר את נטל הראיה אל הנתבעות, מכוחו של “הדבר מדבר בעד עצמו”.

בית המשפט לא נענה לבקשה זו, מן הטעם כי לא הייתה עמימות ראייתית, המצדיקה את העברת נטל השכנוע לנתבעות. אופן הטיפול והחלטותיהן של הנתבעות, ידועים ומתועדים ולכן אין אי וודאות לגבי נסיבות המקרה, כפי שנדרש, על מנת להעביר את הנטל.

אם הנתבעות התרשלו?

טענת רשלנות רפואית בהריון נגד קופת החולים, התבססה על כך כי היה צריך לשלוח את האם לסריקת מערכות מורחבת, היות שההיריון שלה היה היריון בסיכון גבוה.

במסגרת הבדיקה, היה מתגלה המום של התובע וכך היה נחסך ממנו סבלו, היות שהאם הייתה מחליטה על הפסקת היריון.

בית המשפט קבע כי בזמנים הרלוונטיים, לא היה נוהג להפנות אם בהריון בסיכון גבוה, לסקירת מערכות מורחבת וכי בסקירה שאינה מכוונת למומי שלד (המום ממנו סובל התובע), לא היה מתגלה המום. על כן, טענת הרשלנות נגד קופת החולים, נדחתה.

טענת הרשלנות נגד אסותא, גם היא נדחתה. אם התובע ביצעה בסופו של דבר, בדיקה מסוימת במרכז הרפואי אסותא והמום לא התגלה.

בית המשפט קבע כי מדובר במום נדיר שקשה לגלותו ועל כן, לא הוכח כי לו הייתה עוברת התובעת, סריקה מכוונת לגפיים התחתונות, היה מתגלה המום.

רשלנות רפואית בהריון – הולדה בעוולה

בפסק דין זה, התובע עצמו טוען כי טוב היה לו לא היה נולד. בית המשפט דוחה טענה זו וקובע כי על אף שאינו מקל ראש במום ממנו סובל התובע, נכותו אינה קשה ואינה מונעת ממנו ליהנות מחייו, להקים משפחה, ללמוד, לעבוד וכיו”ב. משסבר בית המשפט כי הנתבעות לא אחראיות בגין רשלנות רפואית בהריון וכי טובים חייו של התובע, נדחתה התביעה.

פיצוי בגין נזקים

במקרה שלפנינו, נדחתה התביעה ועל כן, לא נפסקו לתובע פיצויים. אולם, כאשר מתקבלת תביעת רשלנות רפואית בהריון, פוסק בית המשפט, פיצויים בגין הנזקים, למשל:

1. אובדן השתכרות: כאשר התובע, אינו יכול לעבוד או מוגבל מאוד ביכולתו, פוסק בית המשפט פיצוי בגין אובדן השתכרות ופנסיה.
2. טיפול וסיעוד: הוצאות של טיפולים רפואיים, רכישת ציוד מיוחד וכיו”ב, כל כרוכים בעלויות כספיות גבוהות. בית המשפט פוסק לתובעים בגין רשלנות רפואית בהריון, פיצויים המכסים הוצאות אלו.
3. כאב וסבל: בתי המשפט פוסקים גם פיצוי בגין נזק בלתי ממוני, כמו כאב וסבל.

רשלנות רפואית בהריון באה לידי ביטוי בין השאר באי ביצוע בדיקות רפואיות ובאי גילוי מומים. במקרה שלפנינו, נמצא כי התובע סבל ממום נדיר שלא היה סביר כי היה מתגלה. טענתו על הולדה בעוולה, נדחתה על ידי בית המשפט, אשר פסק די למרות המום ממנו הוא סובל, לא נמנעות ממנו הנאות החיים.