Rashlanut-Psakdin_MainPic רשלנות רפואית פסק דין
Rashlanut-Psakdin_MainPic רשלנות רפואית פסק דין
פנייה לייעוץ אישי



רשלנות רפואית בגין ניתוח אלקטיבי אשר נערך בהעדר הסכמה מדעת

מהי הסכמה מדעת בתביעת רשלנות רפואית ומה היקף חובת הגילוי הטמונה בחובה? מה ההסכמה הנדרשת כשמדובר בניתוח אלקטיבי שמטרתו שיפור איכות החיים? האם ישנם חריגים לחובת קבלת הסכמת המטופל וכיצד מפרשם בית המשפט העליון?

רשלנות רפואית בגין ניתוח אלקטיבי אשר נערך בהעדר הסכמה מדעת

תוכן עניינים

הקדמה

פסק דין רשלנות רפואית: פסק הדין שטנדל (ע”א 6153/97, שטנדל נ’ פרופ’ שדה) ענייננו במטופל אשר הגיע לרופא פרטי לצורך טיפול בגידולים פוליפיים באפו, מהם הוא סובל שנים רבות.

בעברו, עבר המטופל ניתוח דומה שכשל ואילו בהתאם להמלצות אודות מוניטין הרופא ומומחיותו החליט לעבור את הניתוח המוצע.

המטופל הוחתם על טופס הסכמה לניתוח של יישור מחיצת האף וניתוח הסינוסים. בפועל בוצעו שני ניתוחים נוספים – ניתוח כריתת הפוליפים וניתוח כריתת קונכיות האף.

זאת ועוד, כ-10 ימים לאחר ההליך הרפואי החל המטופל במסכת אשפוזים עקב דימומים כבדים מאפו, אשר בעטיהם נזקק אף לקבלת מנות דם. בסופו של תהליך אף חזרו הגידולים הפוליפיים. תביעתו של המטופל נסמכת על שני אדנים:

  1. העדר הסכמתו לפעולות הנוספות שבוצעו תוך כדי הניתוח ובפרט ניתוח כריתת קונכיית האף שלא הוזכרה כלל.
  2. הסכמתו לניתוח באופן לוקה בחסר בשל העדר הסבר מקיף אודות הסכנה מפני דימומים כבדים בעתיד.
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מהי הסכמה מדעת בתביעת רשלנות רפואית?

הסכמה מדעת קבועה בסעיף 13 לחוק זכויות החולה התשנ”ו – 1996 והיא מערימה את נטל אספקת המידע על כתפי הגורם הרפואי, נוכח זכות המטופל לקבלת מידע רפואי מקיף באופן שיאפשר לו קבלת החלטה רצונית לגבי הטיפול הרפואי המוצע לו. לפיכך, ביצוע פעולה רפואית ללא הסכמה מדעת של המטופל אסורה ויש בה כדי להקים עוולת רשלנות ואף תקיפה.

מהו היקף חובת הגילוי הנדרשת לעניין הסכמה מדעת בתביעת רשלנות רפואית?

סעיף 13(ב) לחוק זכויות החולה, תשנ”ו-1996 מפרט מהו המידע אשר על הגורם הרפואי לספק:

(1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסכות (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל

(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע

(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות

(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי

(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני

מהי ההסכמה מדעת הנדרשת בטיפול אלקטיבי בתביעת רשלנות רפואית?

טיפול אלקטיבי, כדוגמת ניתוח קוסמטי לדוגמא, מתייחס להליך רפואי אשר אין דחיפות לבצעו ואשר מיועד לשיפור איכות החיים של המטופל.

ברשלנות רפואית פסקי דין בעניין שטנדל ביהמ”ש פוסק כי דווקא בשל העובדה שאף בלעדי הניתוח האלקטיבי ניתן לנהל אורח חיים רגיל – ההסבר הנדרש לקבלת הסכמה מדעת לניתוח זה מצוי ברף העליון של חובת הגילוי.

בעת הנוכחית, בה קיימת רפואה פרטית ענפה המציעה לציבור הרחב מגוון של ניתוחים מסוג זה חובת הגילוי המוטלת על הגורם הרפואי היא כאמור רחבה וכוללת התייחסות לסיכויי ההצלחה והסבר אודות סיבוכים האפשריים, גם אם הללו נדירים.

האם ישנם חריגים לחובת הגילוי ולקבלת הסכמתו מדעת של המטופל?

החובה לקבל את הסכמת המטופל להליך הרפואי איננה מוחלטת. בעניין שטנדל ביהמ”ש מצביע על נסיבות המצטברות לכדי מקרים בהם הדרישה תתמתן:

  1. כאשר הטיפול הרפואי לא היה צפוי. קרי, כאשר הצורך בטיפול התעורר במהלך טיפול אחר.
  2. כאשר המטופל לא מסוגל לתת הסכמתו, כאשר על פי רוב מדובר במצבי חוסר הכרה.
  3. הטיפול הרפואי הינו נחוץ.
  4. הטיפול הרפואי טומן בחובו סיכון נוסף שאינו חורג מהסיכון של הטיפול המוסכם.

על אף האמור, בפסק הדין שטנדל מדגיש ביהמ”ש כי מדובר במקרים קיצוניים וכי גישה הגוזרת “הסכמה מכללא” של מטופל תשמוט את הקרקע תחת חובת הגילוי המידע וההסכמה מדעת האמורים לעיל.

הכרעת ביהמ”ש בפסק הדין בעניין שטנדל

בפסק הדין ביהמ”ש העליון מקבל את טיעוניו של המטופל ופוסק:

  1. העובדה כי הרופא לא סיפר למטופל על כוונתו לבצע ניתוח לכריתת קונכיות האף ולא קיבל את הסכמתו לניתוח זה מובילה למסקנה כי לא ניתנה הסכמה מדעת.
  2. העובדה כי המטופל לא הוזהר מפני דימומים אפשריים בשל סיבוכים, על אף היותם נדירים – מובילה למסקנה כי הרופא הפר את חובת הגילוי המוטלת על כתפיו.

לפיכך, התיק בעניין שטנדל הוחזר לערכאה הנמוכה בכדי שהזו תקבע את שיעור הנזק והפיצויים בגינו.

*אין בניתוח המשפטי ובתוכן של אתר rashlanut-psakdin העוסק ברשלנות רפואית משום המלצה או חוות דעת והכוונה משפטית המחליפה ייעוץ פרטי מעורך דין.

לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-8043659
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף