Rashlanut-Psakdin_MainPic רשלנות רפואית פסק דין
Rashlanut-Psakdin_MainPic רשלנות רפואית פסק דין
פנייה לייעוץ אישי



רשלנות רפואית בגין השתהות בביצוע ניתוח קיסרי

האם תתכן רשלנות רפואית בגין השתהות בהכנסת יולדת לניתוח קיסרי? מהו הקשר הסיבתי הנדרש ככלל בתביעת רשלנות רפואית? מהי סיבתיות עמומה ומה הקשר הסיבתי הנדרש במצבי סיבתיות עמומה?

רשלנות רפואית בגין השתהות בביצוע ניתוח קיסרי

תוכן עניינים

הקדמה

פסק דין רשלנות רפואית: במרכז פסק הדין מלול (עא 7375/02, בי”ח כרמל חיפה נ’ עדן מלול נ’ עדן מלול) ניצב סיפור לידתה של עדן מלול, אשר נולדה בשבוע ה-29 להריון האם.

במהלך הלידה סבלה האם מדימום מסיבי עקב היפרדות שליה, אשר בעקבותיו הוחלט על לידה בניתוח קיסרי. עדן נולדה פגה במשקל 1,350 גרם ונמצאה סובלת משיתוק מוחין ומפיגור שכלי באופן המקנה לה נכות בשיעור 100%.

האם תתכן רשלנות רפואית בגין השתהות בהכנסת יולדת לניתוח קיסרי?

ברשלנות רפואית פסקי דין בעניין מלול בית המשפט מצא כי מהרגע שהאם החלה לדמם ועד כניסתה לניתוח הקיסרי חלף זמן רב מהנדרש בנסיבות העניין.

לפיכך נמצא כי ההתנהגות הרשלנית המקימה את עילת הרשלנות הרפואית הינה ההשתהות בביצוע הניתוח הקיסרי.

קביעה זו קיבלה משנה תוקף בשל העדר רישום רפואי אודות שעת תחילת הדימום וכן העדר הבאת עדים מצב הגורמים הרפואיים בדבר תחילת הניתוח והטיפול שניתן ליולדת בזמן שקדם לניתוח.

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

שאלת הקשר הסיבתי בתביעת רשלנות רפואית בלידה

הקשר הסיבתי הנדרש בתביעת רשלנות רפואית הינו כאמור בין ההתנהגות הרשלנית לבין הנזק הנגרם. בעניינה של עדן מלול מצביע בית המשפט על שני גורמים עיקריים שייתכן ותרמו לנזקים האמורים:

א. הדימום ממנו סבלה האם ואופן הטיפול בו. קרי, ההליך הרפואי והדחיפות בה הוכנסה האם לניתוח קיסרי.

ב. עובדת היות הילודה פגה, אשר נולדה בשבוע ה-29 להריון כאמור בעוד לידה המוגדרת תקינה הינה משבוע 37 להריון והילך.

הסיבוך הרפואי בלידתה של עדן מלול, הקרוי PVL, הינו מצב רפואי הנגרם לא אחת כתוצאה מפגות לבדה.

לעניין זה מדגיש ביהמ”ש בפסק הדין, כי פגות לכשעצמה הינה גורם סיכון ממשי למחלות מהן סובלת הילודה ובהיות הפגות “כח עליון” אין לייחס בגינה אשם לגורם הרפואי.

בדומה, גם בגין הדימום ממנו סבלה האם אין לייחס אשם. עם זאת, אי ביצוע ניתוח קיסרי בדחיפות, כי אם תוך השתהות אשר הגבירה את דימום האם ואת המצוקה העוברית – מקימה קשר סיבתי חלקי.

ביהמ”ש חוזר על קביעת הערכאה הקודמת, לפיה הממצאים התקינים אצל הילודה לאחר הניתוח הקיסרי אינם שוללים קשר אפשרי בין הנזק המוחי לבין ההשתהות בניתוח.

נראה כי גם קביעה זו מקבלת משנה תוקף בשל ליקויים בתרשומת הרפואית, שכן ביהמ”ש מציין שהיות וסרטי המוניטור פגומים נשללה ממשפחת הילודה האפשרות לקשור בין המצוקה עוברית לבין הניתוח.

מהי סיבתיות עמומה ומהו הקשר הסיבתי הנדרש במצב משפטי של סיבתיות עמומה?

ככלל, בכדי להוכיח קשר הסיבתי על התובע להראות קשר תוצאתי בין הנזק לבין ההתרשלות, תוך עמידה במבחן המשפטי הנהוג, הוא מאזן ההסתברות.

במידה ועמד בנטל – יפוצה באופן מלא, מנגד, במידה ולא עמד בנטל ההוכחה – לא יפוצה כלל. גישה זו משקפת את העקרון לפיו התובע יפוצה בשיטת “הכל או כלום”.

ברם, נוכח הקושי האמור בהוכחת הקשר הסיבתי, ביהמ”ש פונה לקונסטרוקציה משפטית ייחודית להטלת אחריות בגין רשלנות רפואית. תוך השענות על פסיקה רחבה קודמת, קובע ביהמ”ש בפסק הדין בעניין מלול כי ייתכנו מצבי “סיבתיות עמומה” אשר יובילו לשיטת שקלול שונה.

לאופן חישוב זה מספר משמעויות:

א. במצבים בהם ייתכנו מספר גורמים אשר הובילו לנזק, יש לחשב את האחריות היחסית של כל גורם.

ב. הקביעה בדבר האשם היחסי של כל גורם תיערך על פי עדויות מומחים ושקלול נתונים סטטיסטים בדבר תרומתו היחסית של כל גורם לנזק הנוצר.

בנסיבות העניין מכריע בפסק הדין כי משקל החרפת הדימום וההשתהות בניתוח הקיסרי לעניין הנזק ממנו סובלת הילודה הינו בשיעור של 20% ובשיעור זה נקבעת האחריות של הגורמים הרפואיים.

*אין בניתוח המשפטי ובתוכן של אתר rashlanut-psakdin העוסק ברשלנות רפואית משום המלצה או חוות דעת והכוונה משפטית המחליפה ייעוץ פרטי מעורך דין.

לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-8043659
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף