פסיקת רשלנות רפואית בשל מסכת עובדתית ברורה

מהי המסכת העובדתית המקימה רשלנות רפואית ברורה? מהן ההנמקות של ביהמ”ש בהופכו את קביעת הערכאה הנמוכה ובפסיקה התרשלות רפואית בעניינו של מנוח אשר סבל מהידרדרות חמורה במצבו הנוירולוגי?

פסק דין רשלנות רפואית: פסק הדין בעניין בשטקר נפתלי (עא 8817/06 עזבון המנוח בשטקר נפתלי ז”ל נ’ בית החולים סורוקה באר שבע ואחרים) הפך ביהמ”ש העליון את הכרעתו של הערכאה הנמוכה בקובעו כי בית החולים התרשל בטיפול במנוח, בכך שלא ביצע את בדיקת האבחון הדרושה, כאשר גם הבדיקה שאכן בוצעה הייתה לקויה.

מהי המסכת העובדתית המקימה רשלנות רפואית ברורה?

פסק הדין עוסק בטיפול רפואי שניתן למטופל, אשר הותיר אותו בחוסר הכרה עמוק עקב דימום תוך-גולגלתי אשר בסופו של יום הוביל למותו.

המנוח אושפז בבית החולים נוכח תלונות על כאב ראש עז אך שוחרר לביתו עם המלצה לטיפול תרופתי נגד לחץ דם גבוה.

מספר ימים לאחר מכן, אושפז המטופל בשנית, כאשר הוא סובל מכאבי ראש חריפים וכן משיתוק בחלק השמאלי של פניו. במהלך אשפוז זה התגלו במנוח סימנים קליניים נוירולוגיים כדוגמת בלבול, קושי בהתמצאות, נמנום ושיתוק חלקי בפלג הגוף הימני.

מבדיקת CT אשר נערכה בסופו של יום, אמנם לא נמצא מקור הדימום אולם ברשומות הרפואיות מצוין כי יש לערוך את הבדיקה בשנית וזאת היות ונעשתה בתנאים לקויים.

כשבועיים לאחר אשפוז זה סבל המנוח מהתקף אפילפטי בעקבותיו שקע בתרדמת. המנוח נותח אך משקיעתו כבר לא חזר והוא הועבר לבית חולים סיעודי שם שהה עד מותו.

מהן הנסיבות בעטיהן פוסק ביהמ”ש בדבר קיומה של רשלנות רפואית?

בפסק הדין פסק בית המשפט כאמור כי מדובר במקרה ברור שבו הוכחה רשלנות רפואית של הגורמים הרפואיים מעבר לכל צל של ספק וכי עליהם לשאת באחריות לנזקיו, וזאת בשל ההנמקות הבאות:

א. העדויות שנשמעו בבית המשפט מפי הגורמים הרפואיים, מלמדות כי עלה חשש כי במוחו של המנוח טמונה “פצצת זמן”, קרי, כי קיימת סכנה ממשית לדימום שתוצאותיו הרות-אסון.

ב. בדיקת ה- CT שבוצעה במנוח אמנם העלתה ממצאים תקינים לכאורה, אולם הגורמים הרפואיים לא ערכו את הבדיקה כהלכה, הן בשל אי עריכתה במועד הראוי והן בשל הפגמים שנפלו בה עת היא בוצעה.

ג. אינדיקציות נוספות בדבר רשלנות רפואית נלמדות מן העובדה כי על אף הממצאים הנוירולוגים הברורים – המטופל הועבר באופן מעורר תמיהה לאשפוז במחלקת אף-אוזן-גרון. זאת ועוד, גם כאשר הועבר המטופל למחלקה הנוירוכירורגית, הטיפול שניתן לו לא היה ראוי.

נוכח מכלול הנסיבות, בפסק הדין בעניין בשטקר פוסק ביהמ”ש בדבר קיומה של רשלנות רפואית עוד בטרם שומע את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט במלואה.

תוצאת ההכרעה בפסק הדין היא שיש להחזיר את הדיון לערכאה הנמוכה בכדי שהזו תכריע בשאלת גובה הפיצויים המגיעים לעזבון המנוח. עוד פוסק ביהמ”ש כי על הצד שכנגד לשאת בהוצאות המשפט וכן בשכר טרחת עורך הדין של בסכום של 25,000 ₪.