Rashlanut-Psakdin_MainPic רשלנות רפואית פסק דין
Rashlanut-Psakdin_MainPic רשלנות רפואית פסק דין
פנייה לייעוץ אישי



פיצוי ניזוק משני בגין נזק לא ממוני בתביעת רשלנות רפואית

פיצוי ניזוק משני בגין נזק לא ממוני בתביעת רשלנות רפואית

פסק דין רשלנות רפואית: פסק הדין לבנה לוי (עא 754/05 לבנה לוי נ’ מרכז רפואי שערי צדק) הטיל ביהמ”ש אחריות על הגורמים הרפואיים המעורבים בסיפור לידתו של עובר מת.

היולדת, אשר הרתה באמצעות הפריית מבחנה, הגיעה בשבוע ה-40 להריונה לבית החולים, שם נערכה לה בדיקה אשר ממצאיה העלו שמצבה טוב.

תוכן עניינים

תחילה נשלחה היולדת ל”הסתובב” עד אשר כהלידה תתקדם.

לאחר מספר בדיקות נוספות שהעלו כי מצבה טוב, ביקשה היולדת להמשיך ולהסתובב עד אשר הלידה תתפתח.

כאשר חזרה לחדר מיון היולדות כ-3 שעות לאחר מכן, נמצא כי דופק העובר נדם ואכן בתום הלידה – ילדה עובר מת. עיקר תרומתו של פסק הדין במישור המשפטי הינה ההכרה בפיצוי הורה העובר, כניזוק משני, בגין נזק לא ממוני.

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מהי התנהלות רשלנית בתביעת רשלנות רפואית בלידה?

בעניין לבנה לוי, ביהמ”ש פסק כי הצוות הרפואי חרג מהנוהל המחייב ומשום כך התרשל במילוי תפקידו נוכח שתי אינדיקציות מרכזיות:

  1. העובדה כי לא נמסר ליולדת “אשור המתנה” מלמד כי לא הובהרה ליולדת החובה לשוב לבדיקה בתוך שעתיים, כפי שמחייבות הוראות משרד הבריאות.
  2. העדר רישום רפואי מדויק אודות זמני ההמתנה כפי שנמסרו ליולדת.

מהו הקשר סיבתי בתביעת רשלנות רפואית בלידה בה נגרם לתובע נזק ראייתי?

הקשר הסיבתי הנדרש הינו בין הרשלנות לבין הנזקים הנטענים. אין חולק כי מותו של העובר בענייננו נגרם כתוצאה מהתהדקות חבל הטבור סביב צווארו.

אולם, היות והדבר ארע כאשר היולדת לא הייתה תחת השגחת הצוות הרפואי – עומדת בפני ביהמ”ש השאלה האם המצב כלל יכל היה להיות שונה אילו נערכה הבדיקה בהתאם לנהלים. ביהמ”ש פוסק כי אכן אי ביצוע הבדיקה בזמן המיועד מותיר “עמימות עובדתית” לגבי מצב העובר ולגבי אפשרות פעולה שהייתה מעלה תוצאה אחרת.

אולם דווקא במצב בו נוצרת עמימות, יש לפנות לדוקטרינת הנזק הראייתי, אשר ניצבת לצד היולדת.

משמעותה של דוקטרינה זו הינה כי באשר נוצר נזק ראייתי ע”י הגורם המזיק – יעבור נטל ההוכחה לכתפי הנתבע להראות שלא התרשל.

לפיכך בסופו של יום מכריע ביהמ”ש כי הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה ומכאן שהוכח הקשר הסיבתי הדרוש בתביעת רשלנות רפואית.

פיצוי ניזוק משני בגין נזק לא ממוני בתביעת רשלנות רפואית בלידה

בעוד הניזוק העיקרי הוא מי שהפגיעה בו היא תוצר ישיר ההתנהגות הרשלנית, ניזוק משני הוא זה אשר נפגע כתוצאה מהפגיעה באחר.

לפיכך ואע”פ הדיון בעניין לבנה לוי סביב הקרבה הפיזית שבין האם לעובר, הורה העובר מוגדר כניזוק משני. כמו-כן, מדובר בנזק לא ממוני שכן אין הוא כרוך בממון כי אם בכאב, סבל ואובדן הנאות החיים אשר נגרמו להורי העובר.

ההלכה הפסיקתית לעניין פיצוי בגין פגיעה נפשית לניזוק אשר נפגע בעקיפין הינה הלכת אלסוחה , בה נקבעו ארבעה תנאים למתן פיצוי מסוג זה:

  1. על הניזוק המשני להיות קרוב משפחה מדרגה ראשונה של הניזוק העיקרי
  2. התרשמות הניזוק המשני באופן ישיר מהאירוע המזיק
  3. על מידת הקרבה במקום ובזמן בין הניזוק העיקרי לבין הניזוק המשני להיות נכבדת
  4. מידת הפגיעה הנדרשת בניזוק משני, הינה פגיעה נפשית חמורה העולה כדי מחלת נפש

ברשלנות רפואית פסקי דין בעניין לבנה לוי, ביהמ”ש מכריע כי שלושת התנאים הראשונים שהתוותה הלכת אלסוחה מתקיימים. לעניין התנאי הרביעי פוסק ביהמ”ש כי על אף שמדובר בנזק נפשי “קל”, כי יש מקום למתן את ההלכה והדרישה לנזק נפשי בשיעור ניכר במקרה בו הפגיעה הנפשית היא על רקע “אבדן פרי הבטן”.

לפיכך, לאור נסיבות העניין – בהן טיפולי הפוריות, משך ההיריון ופטירת העובר בסמוך לשעת הלידה – העמיד ביהמ”ש את הפיצוי בתביעת רשלנות רפואית זו בגין נזק לא ממוני בשיעור של 250,000 ₪.

בנוסף על הפיצוי בגין נזק לא ממוני, ביהמ”ש הכריע בדבר פיצויים בגין ראשי נזק שונים:

א. שנים אבודות – זכות זו, לפיצוי בגין שנות ההשתכרות האבודות, עומדת למי שחייו קוצרו כתוצאה מעוולה. אולם הזכות לתבוע פיצוי זה שייכת לניזוק עצמו ועם מותו – עוברת לעיזבונו. סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב-1962 מורה כי “כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו”. היות ובעניין לבנה לוי דובר בעובר אשר מת בטרם החלה לידתו הרי הוא נעדר כשרות משפטית ואין הוריו זכאים לתבוע בשמו פיצוי בגין השתכרות במהלך השנים האבודות.

ב. החזר הוצאות – בראש נזק זה פסק ביהמ”ש פיצוי בגין הנזקים הממוניים בשיעור 20,000 ₪ בגין הוצאות ההיריון נשוא התביעה וכן החזר הוצאות עבור טיפולי ההפריה שלאחר ההיריון שכשל.

ג. הוצאות משפט בסך 20,000 ₪.

*אין בניתוח המשפטי ובתוכן של אתר rashlanut-psakdin העוסק ברשלנות רפואית משום המלצה או חוות דעת והכוונה משפטית המחליפה ייעוץ פרטי מעורך דין.

לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-8043659
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף