מהו סטנדרט הרופא הסביר לעניין אבחון רפואי הולם? מהי דוקטרינת אובדן סיכויי ההחלמה ובאילו מקרים ביהמ"ש ייעשה בה שימוש? מהם סך הפיצויים שנפסקו בתביעת רשלנות רפואית בגין אבחון רפואי רשלני אשר נסתיימה במות המטופל?
תביעת רשלנות רפואית בגין אבחון רשלני – הקדמה
פסק דין רשלנות רפואית: במרכז פסק הדין שוורץ (עא (ת"א) 3459/06 ד"ר שוורץ לב נ' עזבון המנוחה דנה פילוסוף ז"ל) מנוחה בת 5 אשר נפטרה כתוצאה מדלקת קרום המוח.
בתאריך ה-18.10.02 שבה המנוחה מהגן והתלוננה על כאבים ברגל ימין ועל תחושת חולשה. בבדיקה שנערכה לה בקופת החולים עלו ממצאים בלתי תקינים, בין היתר – חום של למעלה מ-40 מעלות, כאבים ברגל ימין וחוסר ערנות. על אף האמור, המליץ הרופא הבודק על טיפול באופטלגין נוזלי והמנוחה שוחררה לביתה. למחרת היום, לאחר החרפה משמעותית במצבה, הובהלה המנוחה לבית החולים, שם נקבע מותה.
מהו סטנדרט הרופא הסביר בתביעת רשלנות רפואית בגין אבחון רפואי רשלני?
ברשלנות רפואית פסקי דין בעניין שוורץ, ביהמ"ש מכריע כי בנסיבות המקרה חרג הרופא מנורמת ההתנהגות המצופה וכי התרשל במילוי תפקידו, בשל:
- קיומם של תסמינים חריגים אשר חייבו בדיקה מעמיקה או לחילופין הפניית המנוחה לחדר מיון
- אבחון רפואי שגוי והתייחסות שאינה רצינית לתלונות המנוחה
- אי עריכת בדיקות נדרשות בנסיבות המקרה הרלוונטי ובפרט נוכח המנוחה בת 5 שנים בלבד
- העדר תיעוד רפואי מלא ותקין אשר יש בו כדי להצביע על ביצוע מלוא הבדיקות הנדרשות
- העדר התרעה בפני הורי המנוחה כי יתכן ואבחנתו שגויה וכי לאור התסמינים ייתכן ומדובר בזיהום חיידקי מסוכן
מהו הקשר הסיבתי הנדרש בתביעת רשלנות רפואית בגין אבחון רפואי רשלני?
נוכח העובדה כי בפסק הדין בעניין שוורץ נקבעו סיכויי החלמת המנוחה בהעדר אבחון רפואי רשלני, בשיעור של 90%-85% ולאור טענת הגורמים הרפואיים בדבר הצטרפותם של מספר גורמי סיכון, ביהמ"ש פורש את דוקטרינת אובדן סיכויי ההחלמה; דוקטרינה זו מטרתה לסייע לניזוק המתקשה להוכיח את קיומו של הקשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק לפי מאזן ההסתברות הרגיל, קרי, בלמעלה מ-50%. במקרים אלו:
א. ביהמ"ש יחרוג מהכלל לפיו ניזוק יפוצה בדרך של "הכל או לא כלום"
ב. ביהמ"ש יקבע את האחריות הנזיקית בהתאם לשיעור היחסי של הסתברות קיומו של הקשר סיבתי בעניין שוורץ טענו הגורמים הרפואיים כי גם בהינתן אבחון רפואי מדויק – עשויה הייתה המנוחה למצוא את מותה בשיעור של בין 10% ל-15%, ולפיכך יש להפחית אותם מגובה הפיצוי.
ברם, בפסק הדין קובע ביהמ"ש כי במקרה שלפניו הוכח הקשר הסיבתי באופן מלא נוכח ההנמקות להלן:
- אלמלא רשלנות הרופא סיכויי החלמת המנוחה היו בשיעור של 90%-85% ומכאן שההוכחה לעניין הקשר הסיבתי עולה באופן משמעותי על 50% הנדרשים
- אין בפני ביהמ"ש מספר גורמי סיכון באופן המקשה לקבוע מהו שיעור השפעתו של כל אחד מהגורמים
- אין בפני ביהמ"ש קושי להגדיר את ההתנהגות הרשלנית, את הנזק ואת הקשר ביניהם, ואילו דוקטרינת אובדן סיכויי ההחלמה שמורה לאותם מקרים בהם עולה הצורך ב"קשר סיבתי מופחת" שבין ההתרשלות לאובדן סיכויי ההחלמה, המהווה ראש נזק בפני עצמו.
מהם הפיצויים בתביעת רשלנות רפואית בגין אבחון רפואי רשלני שהוביל למות התובע?
בפסק הדין בעניין שוורץ קבע ביהמ"ש פיצויים בגין ראשי הנזק הבאים:
א. פיצוי משמעותי עבור כאב, סבל וקיצור תוחלת חיי המנוחה אשר הייתה כאמור בת 5 שנים בלבד בעת הפטירה, בסך 400,000 ₪.
ב. פיצוי עבור הוצאות קבורה ואבל בסך 12,000 ₪.
ג. פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות – על סמך המגמה בפסיקה חושבת ראש נזק זה לפי גובה השכר הממוצע במשק ועבור השנים שמגיל 20 ועד לגיל 67, בסך של כ-חצי מיליון ₪.
ד. הוצאות משפט בסך 30,000 ₪.