תאונות דרכים ורשלנות רפואית

להלן נעסוק בסיטואציה עגומה בה נפגע פלוני בתאונת דרכים, הובהל לבית חולים לקבלת טיפול רפואי, ושם לרוע המזל, הצוות הרפואי התרשל בביצוע הניתוח, וכתוצאה מרשלנות רפואית זו נגרמים לפלוני נזקי גוף נוספים, על אלו שכבר היו מנת חלקו כתוצאה מתאונת הדרכים.

קשר סיבתי בין תאונת דרכים לבין רשלנות רפואית

סעיף 76(1) לפקודת הנזיקין עוסק בשאלת הקשר הסיבתי בין הנזק שנגרם לתובע לבין האירוע המזיק.

בתי המשפט בוחנים את הקשר הסיבתי על פי מבחנים עובדתיים ומשפטיים. כאשר, על פי המבחן העובדתי נבחנת השאלה מהם הגורמים בלעדיהם לא היה נגרם הנזק מלכתחילה? לאחר שמרכזים את הגורמים העובדתיים, ניגשים לבחון את הקשר הסיבתי המשפטי ומוציאים מכלל הגורמים העובדתיים, את אותו גורם אשר בלעדיו איין. דהיינו, הגורם העיקרי והראשוני לנזק.

לצורך בחינת היקף הנזק, ראשית בית המשפט בוחן את קיומו של קשר סיבתי בין נזקו של התובע לבין תאונת הדרכים, תוך התחשבות במצב בריאותו של התובע ערב תאונת הדרכים. שנית, ייבחן בית המשפט את ריחוק הנזק, ויבדוק האם נזקו של התובע קשור לתאונה או שניתן לקשור אותו למצב בריאותו טרם התאונה.

הגולגולת הדקה

מבחן הציפיות הקבוע בסעיף 76(1) לפקודת הנזיקין מחיל את מבחן "הגולגולת הדקה" על הנפגע, ולפיו, אירוע מזיק שגרם לנפגע פגיעה – אפילו קטנה – בגופו, וכתוצאה מפגיעה זו, התפרצה אצל הנפגע מחלה קשה אחרת, או אז יישא המזיק בתוצאה המזיקה רובה ככולה, וייחשב הוא כגורם בלעדיו איין לפרוץ המחלה.

בתי המשפט קבעו הלכה לפיה על המזיק לקבל את הניזוק כמות שהוא.

ואין בית המשפט רשאי להפחית משיעור האחריות ולייחס חלק ממנו לרגישותו המיוחדות של הניזוק. יחד עם זאת, בבוא בית המשפט לפסוק פיצויים לניזוק, יכול הוא לקחת בחשבון את כושרו הלקוי במילא של הניזוק מלהשתכר, גם אלמלא הפגיעה בתאונת הדרכים.

נזק שתחילתו בתאונת דרכים וסופו ברשלנות רפואית

בנסיבות בהן מתרחשים שני נזקים אחד אחרי השני, עולה השאלה האם אחראי המזיק הראשון לנזק השני שנגרם לנפגע? ניטול את הדוגמא הבאה: התרחשה תאונת דרכים, שכתוצאה ממנה נפגע פלוני בראשו, בעקבות הפגיעה נותח בראשו ובניתוח נגרמה לו רשלנות רפואית.

בשלב זה על בית המשפט להכריע בשאלת הקשר הסיבתי בין תאונת הדרכים לבין הנזק שנגרם לפלוני כתוצאה מהרשלנות הרפואית, או שמא הנזק הנוסף הוא בבחינת גורם זר מתערב, שאין לו ולו כלום עם תאונת הדרכים. במקרים בהם יוכר הנזק השני כגורם זר מתערב, יראו את המזיק השני כסיבה בלעדיה איין, להתרחשותו של הנזק.

גורם זר מתערב ושיקולי בית המשפט

לצורך קביעה כאמור, ישקול בית המשפט שיקולים שבמדיניות משפטית, ויביא בחשבון, בין שאר שיקוליו, את משך הזמן ממועד תאונת הדרכים ועד לגרימת הנזק המאוחר יותר, וכן את מצבו הרפואי של הניזוק לאחר גרימת הנזק השני.

עם זאת, כאשר יימצא בית המשפט כי קיים חוט מקשר בין האירוע הנזיקי הראשון לבין הנזק השני , או אז יישא המזיק הראשון בתוצאה המזיקה כולה. שכן, הוא נחשב – על פי מבחן הקשר הסיבתי המשפטי – לסיבה בלעדיה איין.

אם נחזור לרגע לדוגמא הקודמת, ניתן לומר כי בנסיבות בהן הובהל פלוני לבית חולים, עקב תאונת דרכים שגרמה לפגיעה בראשו, ובבית החולים נגרמה לו רשלנות רפואית בטיפול, או אז יישא המזיק הראשון בנזק שגרמה הרשלנות הרפואית, והקשר הסיבתי לא ינותק כתוצאה מהרשלנות הרפואית, שכן קיים קשר מובהק בין תאונת הדרכים לטיפול הרשלני, ואילולא תאונת הדרכים לא הייתה נגרמת הרשלנות הרפואית בניזוק.