רשלנות רפואית – נתונים סטטיסטיים שכדאי שתכיר

חלק גדול מתביעות הנזיקין הוא תביעות רשלנות רפואית. הן מוגשות ע”י המטופל (אם נפטר – ע”י קרובו) כנגד הגורם הרפואי שטיפל בו (רופא, מנתח, מרדים, אח וכדומה), בטענה שכתוצאה מהטיפול הרפואי הרשלני של אותו גורם – המטופל ניזוק. במאמרי אציג נתונים סטטיסטיים באשר לרשלנות רפואית, אותם כדאי להכיר.

רשלנות רפואית – נתונים סטטיסטיים שכדאי שתכיר

מספר התביעות בגין רשלנות רפואית המוגשות בכל שנה – בעלייה

מספר תביעות הרשלנות רפואית, לא רק רב כשלעצמו – אלא אף עולה משנה לשנה.

כך, לדוגמא, ב-2010, הוגשו 1109 תביעות רשלנות רפואית כנגד מוסדות רפואיים, וב-2015 – רק חמש שנים אחר-כך – מספר התביעות מסוג זה שהוגשו היה 1985 – כמעט פי שניים.

גם מספר תביעות הרשלנות הרפואית המוגשות כנגד מוסדות רפואה ממשלתיים בפרט, עולה משנה לשנה.

דו”ח המבקר מ-2012 קבע שב-2010 מספר תביעות אלה שהוגשו היה גבוה ב-22% ממספרן ב-2005. בנוסף, לפי מסמך הכנסת, ב-2015 הוגשו 1008 תביעות רשלנות רפואית כנגד מוסדות רפואה ממשלתיים, לעומת 597 עשור לפני כן, ב-2005.

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מהם המקרים הנפוצים שבהם מוגשות תביעות רשלנות רפואית?

בשנים האחרונות, קרוב ל-50% מתביעות הרשלנות הרפואית עוסקות בהיריון ולידה.

בנוסף, ב-46% מתביעות הרשלנות הרפואית, טוענים התובעים שההליך הרפואי בוצע באופן רשלני.

ב-31% מתביעות הרשלנות הרפואית נטען שהגורם הרפואי התרשל באבחון.

לטובת מי מוכרעות רוב תביעות הרשלנות הרפואית?

נשאלת השאלה, האם רוב התביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית, מתקבלות (מוכרעות לטובת התובעים), או נדחות (קובעות שלא הייתה התרשלות מצד הגורם הרפואי המטפל)? זו שאלה משמעותית שכן אם רובן מתקבלות, הרי שיש לעשות “בדק בית” במוסדות הרפואיים בישראל ולהבין מדוע זה קורה ומה צריך לעשות כדי שהדבר לא יהיה כך.

ובכן, בשנים האחרונות, 48% מתביעות אלה, כלומר כמעט חצי מהן, הוכרעו לטובת התובעים. באשר לתביעות הרשלנות הרפואית שהוגשו כנגד מוסדות רפואה ציבוריים – 54% מהן הוכרעו לטובת התובעים, כלומר יותר מחצי.

מה הסיבות לנתונים אלה ואיך יש להתמודד עמם?

יהיו שיניחו שהעובדה שמספר תביעות הרשלנות הרפואית המוגשות בכל שנה נמצא בעלייה, וכן שכחצי מתביעות אלה – מתקבלות, בהכרח אומרת שחלק גדול מעובדי הרפואה בישראל אינם מקצועיים דיים.

ייתכן ואכן כך הדבר, אך זו לבטח לא הסיבה היחידה לעלייה במספר תביעות אלה ובקבלת חלק גדול מהן.

לצד הליקוי בטיפולים רפואיים רבים, יש לזכור שמשנה לשנה האוכלוסייה בישראל גדלה, וכן שעקב ההתפתחות הטכנולוגית, והרפואית בפרט – מצפים המטופלים לטיפול איכותי יותר מזה שהם מקבלים בפועל.

אין פתרון “קסם” לבעיית הרשלנות הרפואית, אך כנראה שלמרות התביעות הרבות שמוגשות ומתקבלות, המודעות לכך אינה גדולה מספיק. הגברת המודעות לנושא עשויה בהחלט לגרום לכל עובדי הרפואה לייחס חשיבות גבוהה יותר לאופן התנהלותם, כדי להימנע מתביעות שכאלה.

לסיכום, מספר הגשת תביעות הרשלנות הרפואית, עולה משנה לשנה. קרוב לחצי מתביעות אלה עוסקות בהיריון ולידה. בנוסף, ברבות מתביעות הרשלנות הרפואית נטען שההליך הרפואי בוצע ברשלנות, או שהגורם הרפואי התרשל באבחון. כחצי מתביעות אלה מוכרעות לטובת התובעים.

הסיבות לעלייה במספר התביעות ובקבלתן, לצד הליקויים בטיפולים רפואיים רבים, הן גידול האוכלוסייה וההתפתחות הטכנולוגית, שגורמת למטופלים לצפות לטיפול איכותי יותר מזה שהם מקבלים בפועל.
ייתכן וכדי להפחית ככל האפשר את מספר תביעות הרשלנות רפואית, יש להגביר עוד יותר את המודעות לנושא.

*אין בניתוח המשפטי ובתוכן של אתר rashlanut-psakdin העוסק ברשלנות רפואית משום המלצה או חוות דעת והכוונה משפטית המחליפה ייעוץ פרטי מעורך דין.

לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-9974772
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף