רשלנות רפואית בטיפולי פוריות

התקדמות טכנולוגית משמעותית שחלה בשנים האחרונות בתחום טיפולי הפוריות שיפרה את מגוון ההליכים הרפואיים המוצעים לנשים. 

בין היתר, ניתן לחלק את טיפולי הפוריות להפריה חוץ רחמית ולהפריה חוץ גופית כאשר מלבדם ישנו גם טיפול אלטרנטיבי המשולב בטיפולים הקונבנציונאליים.

תביעת רשלנות רפואית בטיפולי פוריות הן אפוא פועל יוצא של סוג הטיפול. לא כל טיפול אי פריון שכשל גורר אחריו תביעות רשלנות רפואית ולכן כדאי לראות כיצד בית המשפט מכריע את הסוגיה.

כיצד מוכיחים את הרשלנות הרפואית?

עריכת טיפולי פוריות כרוכה בסיכון מסוים אותו נוטלות המטופלות.

הטיפולים אורכים זמן רב וכרוכים בשחיקה נפשית ופיזית, כאשר לצידם קיימים גם סיבוכים רפואיים כגון התנפחות השחלות, הצטברות נוזלים בבטן, לידות מרובות, לידות פגים, דימום, זיהום ועוד.

ניתן לקבוע כי הנזק נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית רק אם אפשר להוכיח כי הרופא חרג מסטנדרטים מקצועיים וגרם נזק. יש להראות קשר סיבתי ישיר בין אופי הרשלנות לבין הנזק בגינו מגיש המטופל את התביעה. בנוסף, בטיפולי פוריות יש להראות באמצעות חוות דעת של מומחה כי הרופא המטפל פעל באופן לא סביר.

מתי כדאי להגיש תביעות רשלנות רפואית?

הדרך הנכונה לבדוק זכאות לפיצוי כספי או סעדים אחרים בגין רשלנות רפואית בטיפולי פוריות היא להתייעץ עם עורך דין. בשלב הראשון צריך עורך הדין לשמוע את כל העובדות, לברר לגבי אופי ההתנהלות ולאסוף עדויות רלוונטיות.

לאחר מכן עורך הדין ממליץ על סוג הצעדים המשפטיים אותם כדאי לנקוט. במקביל להתנהלות זו מאוד יש לערב את הגורם הביטוחי.

אם עורך הדין סבור על סמך הנתונים המובאים בפניו כי המקרה מעלה שאלה בנוגע לאחריות הרופאים הוא יכול להעריך את סיכויי התביעה וגובה הפיצוי המשוער.

מצד שני, בתי משפט בישראל מכירים בסיבוכים הרגילים של טיפולי פוריות ולכן לא ממהרים להרשיע את הרופאים.

יש צורך בביסוס תיק התביעה בצורה משפטית מסודרת ובניצול כל הכלים העומדים לרשות המטופל. נזק ממשי לגוף ולנפש יכול להתרחש גם במהלך טיפולי פוריות תקינים וההתמודדות המשפטית מורכבת משיקולים רבים.