Rashlanut-Psakdin_MainPic רשלנות רפואית פסק דין
Rashlanut-Psakdin_MainPic רשלנות רפואית פסק דין
פנייה לייעוץ אישי



תביעת רשלנות רפואית כנגד רופא המשפחה בגין דימום מוחי שלא אובחן בזמן

מהן החובות המוטלות על רופא באבחון המטופל ומתי תוגדר התנהלותו של רופא המשפחה כהתנהגות רשלנית לעניין תביעת רשלנות רפואית? מהו הקשר הסיבתי הנדרש בתביעת רשלנות רפואית בגין דימום ממפרצת מוחית?

תביעת רשלנות רפואית כנגד רופא המשפחה בגין דימום מוחי שלא אובחן בזמן

תוכן עניינים

תביעת רשלנות נגד רופא משפחה – הקדמה

פסק דין רשלנות רפואית: במרכז פסק הדין בעניינה של יפה לוי (ע”א 10302/05 יפה לוי נ’ ד”ר קתרין ברו) ישנה מטופלת אשר סובלת מנזקים חמורים עקב דימום ממפרצת במוחה באופן המקנה לה נכות בשיעור 100% ובשל כך הגישה את תביעתה בגין רשלנות רפואית;

המטופלת סבלה מכאבי ראש הולכים וגוברים אשר בעקבותיהם הגיעה לבירור בקופת החולים. בביקורה השני בקופת החולים התלוננה התובעת על המשך החרפת כאבי הראש וכך גם בביקורה השלישי.

בביקורה הרביעי הלינה התובעת על כאבי ראש שאינם מניחים את הדעת. במהלך כל אותם הביקורים, בעוד שהמטופלת סובלת מדימום בחלל המוח עקב מפרצת מוחית, אבחנו הגורמים הרפואיים שבדקו אותה – מחלות חורף כגון דלקת גרון וסינוסיטיס. יומיים לאחר ביקורה האחרון בקופת החולים, התעלפה המטופלת והובהלה לבית החולים – שם אובחנה המפרצת במוחה.

פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מהן חובותיו של רופא המשפחה ומתי התנהגותו תהא רשלנית לעניין תביעת רשלנות רפואית?

נוכח המסכת העובדתית המתוארת לעיל, בפסד הדין פוסק ביהמ”ש בדבר קיומה של רשלנות רפואית וזאת בהינתן ההנמקות הבאות:

  1. העדר רישום רפואי מסודר ומלא, אשר אילו היה בנמצא – היה מאפשר מעקב שוטף וקבלת החלטות רפואיות נאותות בעניינה של המטופלת
  2. אי מתן משקל לממצאים אשר היה בהם כדי לעורר סימני אזהרה באופן המחייב בירור נוירולוגי בבית חולים
  3. אבחון מחלת המטופלת כמחלות חורף, תוך התרשלות בכך שלא ביררו לעומק אם אבחנה זו אכן נכונה
  4. חובותיו הייחודיות של רופא המשפחה אל מול המטופלת אשר חזרה וטענה את אותן הטענות הרפואיות, ובפרט כאשר מדובר בתופעות אשר חוזרות על עצמן בתוך ימים אחדים, ואשר נשמעות מפי מטופלת ש”לא הרבתה לפקוד את קופת חולים”
  5. אחת מהחובות האמורות הינה להקדיש זמן לשיחה עם החולה במטרה לצייר תמונה כוללת של מצבו הבריאותי

בסיכומו של יום, בפסק הדין בעניין יפה לוי פוסק ביהמ”ש בדבר קיומה של רשלנות רפואית, נוכח המסקנה העולה ממכלול הראיות והיא – כי האבחנות וההחלטות שהתקבלו בעקבותיהן על-ידי רופאי קופת החולים נעשו על יסוד תשתית עובדתית חלקית, ללא אבחון מקיף ובירור מעמיק של תלונות המטופלת.

שאלת הקשר הסיבתי הנדרש בתביעת רשלנות רפואית בגין דימום ממפרצת מוחית

בפסק הדין העלו הגורמים הרפואיים טענת הגנה הנסמכת על נתונים סטטיסטיים לפיהם יש לשקלל את אחריותם לנזק באופן יחסי בלבד. הנתונים הרלוונטיים לדידם:

א. אחוז ניכר מן הסובלים מדימום ממפרצת מוחית אינם מאובחנים בביקור הראשון אצל רופא.

ב. מתוך סך המטופלים המגיעים לבית החולים עם דימום מוחי, רבים נפטרים בתוך זמן קצר ולחילופין נותרים עם נזקים נוירולוגיים כבדים.

בפסק הדין בית המשפט דוחה טענה זו וקובע כי בענייננו הוכח הקשר סיבתי הדרוש בתביעת רשלנות רפואית, הוא בקשר הסיבתי בין נזקה של המטופלת לבין התרשלות הגורם הרפואי. קביעה זו סומך ביהמ”ש נוכח עובדות ספציפיות המלמדות כי בעניין יפה לוי ניתן היה למנוע את הנזק לחלוטין אילו אובחנה הבעיה הרפואית בשעתה, קרי, אלמלא הרשלנות באבחון הרפואי ובאופן מתן הטיפול הרפואי.

*אין בניתוח המשפטי ובתוכן של אתר rashlanut-psakdin העוסק ברשלנות רפואית משום המלצה או חוות דעת והכוונה משפטית המחליפה ייעוץ פרטי מעורך דין.

לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-8043659
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף