רשלנות רפואית בלידה – פרשת בכריה

אחד מן המקרים של רשלנות רפואית בלידה, הוא בחירה שגויה בשיטת הלידה, אשר עלולה לגרום לנזק פיזי ליילוד.

כך קרה בפסק דין ת”א 44761-02-10, טליע בכריה נ’ משרד הבריאות ואח’. התובע נולד בלידת מלקחיים ונגרם לו, במהלך הלידה, שבר בעצם הבריח. לטענתו, התרשל בית החולים בבחירת שיטת הלידה, שכן היה צריך להיוולד בניתוח קיסרי. עוד מוסיף התובע כי הלידה בוצעה בחוסר מיומנות.

הנתבעים טוענים כי כל הקריטריונים הרלוונטיים, הביאו להחלטה על לידת מלקחיים ולא הייתה כל אינדיקציה למניעת לידה בדרך זו, כפי שהיה נהוג בשעתו. הצדדים הסמיכו את בית המשפט, לפסוק על דרך הפשרה, על פי סעיף 79 א’ לחוק בתי המשפט, כאשר הסכום המרבי אותו יהיה רשאי לפסוק בית המשפט, הנו 25,000 ₪. התביעה התקבלה.

פסיקה על דרך הפשרה – מהי?

בפסק דין זה, הסכימו הצדדים כי בית המשפט, יכריע בסכסוך, בדרך של פשרה. סמכות זו נתונה לבית המשפט, מכוחו של סעיף 79 א’ לחוק בתי המשפט ומטרתה, לקצר את מהלכו של הדיון המשפטי ולסיים את הסכסוך, תוך זמן קצר.

משניתנה לבית המשפט סמכות זו, הוא אינו נכנס לעובייה של הקורה, אלא מגיע להכרעה, באמצעות ראיות בודדות, המוגשות על ידי כל אחד מן הצדדים. הצדדים מוותרים במצב זה, על תחולת סדרי הדין הרגילים ודיני הראיות וחשוב לציין כי בית המשפט אינו מנמק את החלטתו בתיק.

יש לציין כי מריבתן של תביעות רשלנות רפואית בלידה, הן תביעות של מאות אלפי שקלים ואף של מיליוני שקלים. במקרה זה, מדובר היה בסכום נמוך יחסית של 25,000 ₪ ולכן, החליטו הצדדים, לאפשר לבית המשפט, לפסוק בדרך של פשרה.

החלטת בית המשפט

במקרה של פסיקה על דרך הפשרה, שיקוליו של בית המשפט, אחרים משיקוליו בתביעה רגילה. בפניו, מונחות מעט ראיות והוא נשען בפסיקתו, בעיקר על כתבי הטענות, התצהירים שהוגשו מטעם הצדדים ועל שיקולי צדק.

בפסק דין זה, החליט בית המשפט לחייב את הנתבעים לשלם בסך של 10,000 ₪, כאשר הסכום המקסימלי, אותו רשאי היה לפסוק הוא 25,000 ₪. החלטתו זו של בית המשפט, באה ללמדנו כי הוא אינו היה משוכנע במלוא האחוזים, באחריותם של הנתבעים לנזק, שהרי אם כך היה, סביר להניח כי היה פוסק לתובע, את מלוא סכום הפיצוי.

רשלנות בלידה- הוכחת הקשר הסיבתי

בפסק דין זה, לא נכנס בית המשפט לנבכי הדברים, אלא פסק לטובת התובע, על פי התרשמותו כי הנזק ממנו הוא סובל, נגרם בשל רשלנות התובעים. בפני בית המשפט עמדו מעט ראיות והוא נשען בעיקר על כתבי בטענות ותצהירי הצדדים. תביעה זו איננה מאפיינת, את מרבית התביעות בגין רשלנות בלידה. מדוע?

1. סכום התביעה: רוב התביעות המוגשות בגין רשלנות בלידה, הן תביעות של מאות אלפי שקלים, לעיתים, אף מיליוני שקלים. כאן מדובר בתביעה על סכום נמוך של 25,000 ₪.
2. הליך ההוכחות: ככלל, מוגשות לבית המשפט, ראיות רבות בתביעת רשלנות רפואית בלידה, לרבות חוות דעת מומחים ועדים נוספים מטעם הצדדים. לא פעם, נדרש בית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו, היות שהוא מתקשה להכריע מבין שתי חוות הדעת שהוגשו לו על ידי הצדדים.
3. נטל השכנוע: נטל הראייה על כתפי התובע בתביעת רשלנות בלידה, הוא כבד מאוד. עליו להוכיח את קיומו של קשר סיבתי, בין ההתנהגות לנזק ובחלק ניכר מן המקרים, נדחית התביעה, בשל אי עמידה בנטל השכנוע.

תביעות בגין רשלנות בלידה, הן לרבו תביעות יקרות מאוד, העומדות על מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים. הצדדים מציגים בפני בית המשפט ראיות רבות ולכן, שלב ההוכחות אורך זמן רב. בתביעות בסכומים קטנים יותר, כמו התביעה שתוארה לעיל, ישנה אפשרות לפסיקה על דרך הפשרה, במסגרתה, לא נכנס בית המשפט לעובי הקורה, אלא מתרשם מעיקרי הדברים ופוסק על פי הצדק.