רשלנות בטיפול של הלבנת שיניים

תביעות רשלנות בטיפולי הלבנת שיניים וטיפולים אחרים בקטגוריית שיקום הפה עשויים להביא לפיצויים גבוהים. במאמר הבא נבין כיצד נקבעות תביעות אלו ומה משמעותן המשפטית והחוקית.

רשלנות רפואית בטיפולי הלבנת שיניים היא חלק מקטגוריה של שיקום הפה. המטרה של טיפולים אלו היא לשפר את תפקוד הפה ואת המראה שלו.

למרות הנטייה לייחס את הטיפולים הללו להיבט האסתטי בלבד, טיפולי שיקום הפה כוללים גם סתימות, הוספת כתר, השתלות של שיניים תותבות והליכים רפואיים נוספים. בניגוד לטיפולי שיניים אחרים, טיפולים לצורך שיקום הפה מחייבים היערכות מוקדמת.

התכנית אותה עורך רופא השיניים מבוססת על בדיקות שיניים, טיפולים קודמים, תגובות של המטופל וצילומי רנטגן. רק בעזרת השיקולים הללו יכול רופא השיניים להבטיח את תוצאות ההלבנה ולמנוע מקרים של רשלנות רפואית.

רופא אשר מבצע את טיפולי השיקום בצורה לא נכונה עשויה לגרום נזקים בלתי הפיכים. פעולה כמו הלבנת שיניים צריכה להתבצע בעדינות ותוך הישענות על מבחן הרופא הסביר.

כיצד בוחרים רופא שיניים ומה הן זכויות המטופל?

מבחינת של המטופלים, בחירת רופא עבור טיפול הלבנת שיניים היא לא תהליך פשוט. משרד הבריאות אינו דורש התמחות מסודרת בנושאים כירורגיים ולכן כל רופא שיניים יכול לבצע מגוון פעולות שתלים.

יתרה על כך, טיפולי שיקום כמו הלבנת שיניים נחשבים פשוטים יותר ודורשים אפילו פחות פיקוח.

המשמעות היא כי הבחירה ברופא השיניים היא הצעד היחיד אותו יכול לנקוט המטופל לצורך הבטחת הטיפול. כדאי לקבל חוות דעת מרופאים שונים, לנהוג בזהירות ולהקפיד על ביצוע הפרוצדורות הרפואיות. לזכותם של המטופלים עומד “חוק זכויות החולה” הקובע מספר תנאים:

א. קבלת הסכמה מדעת – על הרופא לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל. הסכמה זו נגזרת מתוך הקניית מידע מלא על סוג הטיפול, הסיכונים הנלויים, סיכויי ההצלחה ואפשרויות טיפול אלטרנטיביות.

ב. אוטונומיה – כאשר המטפל לא מוסר למטופל את כל המידע הדרוש טרם ביצוע הטיפול הרפואי קיימת עילה לתביעת רשלנות רפואית בגין פגיעה באוטונומיה. במקרים אלו המטופל אינו צריך להוכיח קשר סיבתי בין חוסר ההסכמה שלו לבין הנזק שנגרם.

היעדר ניסיון בטיפולי הלבנת שיניים

רשלנות בטיפול של הלבנת שיניים עשויה לנבוע כתוצאה מהיעדר ניסיון ומיומנות. מבחינתם של בתי המשפט, אלו הם הגורמים המרכזיים להוכחת הרשלנות.

אבחון שגוי של מצב השיניים או בחירה בכלים הלא נכונים עשויים להסב למטופל נזק עצום. למרות שבטיפולי שיקום מהסוג של הלבנת שיניים לא נעשה שימוש בהרדמה, היעדר ניסיון מספק עלול להביא לכאבים או לפגיעות אסתטיות.

רשלנות רפואית בטיפול שיניים אינה נמדדת רק במהלך הטיפול עצמו, אלא ממשיך גם על פני תקופת הביקורת: תובע המרגיש כי נפגע כתוצאה ממקרה של רשלנות רפואית בטיפול שיניים יכול לפנות אל בית המשפט גם זמן רב לאחר תום הטיפול, במידה ויש בידיו עילה מספקת.

בחירת שיטת ההלבנה ובדיקת אלרגיה

בטיפולי שיניים מתבטאת הרשלנות בבחירת שיטת הלבנה לא נכונה.

התקדמות טכנולוגית והתפתחות הידע הדיספלינרי של רופאי השיניים מאפשרת להם טווח בחירה רחב. על הרופא לאתר את השיטה המתאימה ביותר למטופל, לצרכיו ולאופי השיניים שלו.

על מנת לקבל את ההחלטה הזו צריך הרופא להתייעץ עם המטופל ולבחון את הרקע.

בחירה שגויה עשויה להיחשב בבית המשפט כרשלנית במידה ומבחן הרופא הסביר מצביע על כך שרופא אחר לא היה מבצע את אותה טעות.

בנוסף, על הרופא לבדוק האם המטופל אלרגי לתרופות מסוימות או לחומרי ניקוי ושיכוך כאבים. תביעות הפיצוי כוללות את הנזקים המיידיים למטופל, את אובדן ימי העבודה ואת עלות הטיפול המקורי. על מנת להימנע ממקרי רשלנות רפואית בטיפול שיניים יש לפנות רק אל רופאים מוכרים ומנוסים.