Rashlanut-Psakdin_MainPic רשלנות רפואית פסק דין
Rashlanut-Psakdin_MainPic רשלנות רפואית פסק דין
פנייה לייעוץ אישי



עילת ההסכמה מדעת בתביעת רשלנות רפואית

מהי עילת ההסכמה מדעת בתביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח לייזר כושל ומהי שאלת הקשר הסיבתי בתביעה בגין רשלנות רפואית הנסמכת על עילת הסכמה מדעת? 

עילת ההסכמה מדעת בתביעת רשלנות רפואית

מאמר זה סוקר פסק דין רשלנות רפואית מהעת האחרונה, אשר במרכזו רשלנות רפואית.

תוכן עניינים

פסק דין של בית משפט השלום בירושלים (תא 001857/06 מאיר גבאי נגד פרופ’ פרוכט-פרי והסתדרות מדיצינית הדסה) אשר נסוב סביב עילת ההסכמה מדעת ואשר ניתן ב-25/1/2010 –

נקבעו פיצויים בסך 300 אלף ₪ לתובע אשר עבר ניתוח כושל להסרת משקפיים בלייזר. מאמר זה יסקור את מרכיביה העיקריים של התביעה, תוך התייחסות מפורטת לעילת התביעה וניתוח הכרעת ביהמ”ש.

מהי עילת ההסכמה מדעת בתביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח לייזר כושל?

הסכמה מדעת קבועה בסעיף 13 לחוק זכויות החולה התשנ”ו – 1996 ולה מספר משמעויות:

  • זכות המטופל לקבלת החלטה רצונית וחופשית לגבי הטיפול הרפואי המוצע לו.
  • זכות המטופל לקבלת מידע רפואי מקיף באשר להליך הרפואי שעתיד לעבור.
  • חובת הגורם הרפואי לספק את המידע כאמור.
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

בהעדר מתן המידע, הסכמתו של המטופל תחשב להסכמה פגומה המקימה מספר עילות תביעה.

קביעת ביהמ”ש באשר למתן ההסכמה מדעת נעשית עפ”י הערכת ביהמ”ש באשר למידע שניתן למטופל וטיבו.

בפסק הדין בענייננו, ביהמ”ש חוזר על ההלכה לפיה טיפול רפואי יינתן תוך הסכמה מדעת.

עוד קובע ביהמ”ש כי היקף המידע שעל הגורם הרפואי למסור בכדי שהסכמת המטופל תחשב הסכמה מדעת הינו מתן מידע מקיף אודות חשיבות הניתוח וחיוניותו מחד, תוך עמידה על הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח מאידך.

נסיבות המקרה השוללות הסכמה מדעת לפי הערכת ביהמ”ש בפסק הדין, הינן:

א. לתובע נאמר כי מדובר בניתוח בן 30 דקות ובר סיכויי הצלחה של 99%. היות וניתן לו הרושם שמדובר בניתוח ללא סיכונים ולא הובהרו לו הסיכונים האפשריים וההשלכות של ניתוח כושל ההסכמה שניתנה על-ידו הינה פגומה.

ב. מממצאים של בדיקות מקדימות שערכו בתובע העלו כי הוא סובל מיובש באחת מעיניו. עם זאת, לא הוסבר לו הקשר שבין הממצאים לבין רמת הסיכון בניתוח.

ג. חתימתו של התובע על טופס ההסכמה לביצוע הניתוח אינה מהווה הסכמה מדעת שכן החתימה נעשתה בסמוך לקבלת כדור הרגעה, מבלי שהוסבר לו מהו הטופס עליו הוא חותם. חתימה על טופס ההסכמה לביצוע הניתוח באופן חפוז ותוך זילות מצד הנתבע באשר לחשיבות ההליך יצרה חתימה על טופס ההסכמה למראית עין בלבד.

ד. ניתוח להסרת משקפיים בלייזר הינו ניתוח אלקטיבי, שאינו נועד להצלת חיים. כמו כן, הגורם הרפואי הינו גוף פרטי הנהנה כספית מביצוע הניתוח. לפיכך, ונוכח ניגוד העניינים בו מצוי הגורם הרפואי, חובת הגילוי המוטלת על הגורם הרפואי הינה מוגברת וכך גם חובתו לקבל את הסכמת המטופל.

ה. התובע בפסק הדין בעל מאפיינים אישיותיים גבוהים מן הממוצע, אשר אשתו הינה אחות בבית החולים הנתבע. למרות שההיגיון נותן כי יש בעובדות אלו לפגוע בסיכויי התביעה, ביהמ”ש קובע כי דווקא בשל היות אשת התובע עובדת בית החולים, ההסברים שניתנו לקו בחסר ותוך חריגה מנהלי העבודה התקינים.

בסיכומו של יום ונוכח האמור, בפסק הדין בעניין מאיר גבאי, ביהמ”ש העדיף את גרסת התובע והכריע כי לא ניתנה הסכמת התובע לביצוע הניתוח – מדעת. מהם הטפסים הנדרשים בתביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח להסרת משקפיים בלייזר? ככלל, ביהמ”ש נסמך בהערכתו על חוות דעת רפואיות ומסמכים רפואיים המסופקים לו בידי הצדדים. בפסק הדין בענייננו ביהמ”ש נסמך על:

א. תרשומות הפגישות המקדימות, למעט הפגישה הראשונה אשר אודותיה אין רישום.

ב. טופס ההסכמה לביצוע הניתוח.

יצויין כי התובע ואשתו ערכו רישום מסודר של השתלשלות האירועים לאחר הניתוח, מתוך כוונה שהזה יסייע להם בעתיד בהליך משפטי. ביהמ”ש קבע כי אין לחייב את התובע לחשוף רישומים אלו שכן על מסמכים כגון זה חל חיסיון הכרחי.

מהי שאלת הקשר הסיבתי בתביעה בגין רשלנות רפואית הנסמכת על עילת הסכמה מדעת?

קשר סיבתי הינו מבחן משפטי שמטרתו לבדוק כיצד היה נוהג התובע אילו ניתן לו ההסבר הרפואי המקיף. באופן טבעי ניתן להסיק כי במידה והיה בוחר התובע לעבור את הניתוח אילו ניתן ההסבר הרפואי המקיף – יוכל לטעון הנתבע לניתוק הקשר הסיבתי. לפיכך ובכדי לבסס את התביעה, על התובע להראות כי גם במידה והיה ניתן ההסבר האמור – לא היה נותן הסכמתו לביצוע הניתוח.

קביעת ביהמ”ש בפסק הדין בענייננו היא כי מכלול הנסיבות מלמד על רצון התובע ואשתו ללמוד על ההליך ולקבל החלטה שקולה בהתבסס על המידע הרפואי שניתן להם. לפיכך, ביהמ”ש מניח בפסיקתו כי אילו היה ניתן לתובע מידע מקיף היה בוחר שלא לעבור את הניתוח ומשכך, מתקיים הקשר הסיבתי.

כיצד מכמתים נזק לכדי פיצויים בתביעת רשלנות רפואית?

הכרעת ביהמ”ש בדבר העדר הסכמה מדעת וקיומו של הקשר הסיבתי מהווה את הנדבך הראשון בתביעת רשלנות רפואית – הכרעה משפטית בדבר חבות הנתבע בגין הנזקים שנגרמו לתובע. בשלב הבא, עובר ביהמ”ש להערכת הנזקים בהתבסס על חוות הדעת הרפואיות המונחות לפניו ותוך ניסיון להעריך את הקשיים התפקודיים בחיי התובע.

בענייננו נכותו של התובע נקבעה ל-19.5% רפואית ונפשית יחד. בבואו לכמת את הנזקים, נסמך ביהמ”ש על מספר ראשי נזק:

  1. נזק לא ממוני עקב סבל ושינוי מסלול חיי התובע באופן דרסטי עקב הניתוח הכושל והנכות שנגרמה לו, בסך 100 אלף ₪.
  2. נזק בגין פגיעה באוטונומיית הפרט, ובכלל זה פעולה רפואית ללא הסכמה מדעת בסך 30 אלף ₪.
  3. נזק בגין הפסד השתכרות, תוך שקלול על דרך האומדנא את הפער הנוצר בין מלוא פוטנציאל התובע לבין השתכרותו בפועל, בסך 85 אלף ₪.
  4. עזרת הזולת – עבור סיוע בני המשפחה בסמוך לניתוח, בסך 15 אלף ₪.
  5. החזר הוצאות רפואיות עבור עלות הניתוח, טיפולים ועזרים רפואיים שוטפים, בסך 70 אלף ₪.

בנוסף על האמור, המסתכם ב-300 אלף ₪, חייב ביהמ”ש את הנתבע בהוצאות משפט.

*אין בניתוח המשפטי ובתוכן של אתר rashlanut-psakdin העוסק ברשלנות רפואית משום המלצה או חוות דעת והכוונה משפטית המחליפה ייעוץ פרטי מעורך דין.

לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-8043659
פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

מידע חשוב נוסף