לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
077-9974772

תלונות שווא בגין אלימות במשפחה

יעוץ משפטי

תלונות שווא בגין אלימות במשפחה – הקדמה 

נשים רבות נפגעות מאלימות במשפחה. לפי הערכות שונות 7%-10% מהנשים סובלות מהתופעה של אלימות במשפחה ויש בסביבות 200,000 נשים מוכות. טיפול רציני בתלונות על אלימות במשפחה מחייב אמינות של הנשים המגישות את התלונות. אכן, המשטרה ורשויות התביעה מתייחסות בכובד ראש לכל תלונה על אלימות במשפחה, וכך צריך להיות. כדי שההתייחסות תהיה רצינית, המשטרה צריכה להאמין למתלוננות. תלונות שווא פוגעות גם באמינות של המתלוננות שתלונותיהן אמיתיות. אחרי תלונה כוזבת, המשטרה, ובמיוחד החוקרים אשר חקרו את התלונה הכוזבת, יתייחסו ברצינות פחותה לשאר התלונות על אלימות במשפחה וכך הנשים שבאמת סובלות מאלימות במשפחה ייפגעו.

* קישור לקריאה אודות החוק למניעת אלימות במשפחה >>

תלונות שווא בגין אלימות במשפחה – מתי אישה תגיש תלונה שקרית?

יש שני מקרים אופייניים שבהם האישה תגיש תלונת שווא על אלימות במשפחה :

1. הליכי גירושין. האישה עלולה להגיש תלונת שווא על אלימות במשפחה על מנת לזכות בשני יתרונות טקטיים. האחד הוא שבית המשפט יחשוב שהגבר אלים ולכן יפסוק לחובתו. השני הוא להפעיל לחץ על הבעל להסכים להסכמי משמורת מסוימים ולחיובים גבוהים של מזונות.

2. כאשר יש סכסוך בין הבעל לאישה (שאינו מגיע לאלימות פיזית) והאישה רוצה להתנקם בבעל.

תלונות שווא בגין אלימות במשפחה – כיצד מוגשת תלונת שווא 

האישה יכולה לפעול בשתי דרכים בהגשת תלונה שקרית:

א. תלונה במשטרה. דבר זה עלול לגרום למעצר של הבעל ולהליך פלילי נגדו.

ב. בקשה מבית המשפט לצו הרחקה של הבעל מהדירה ומהאישה. דבר זה עלול לגרום להרחקה של הבעל מהדירה ומילדיו ולשיבוש חייו.

תלונות שווא בגין אלימות במשפחה – מהם הנזקים שתלונת שווא עלולה לגרום לבעל?

תלונה שקרית עלולה לגרום לנזקים חמורים לבעל (או לבן הזוג):

1. ישיבה במעצר – בעקבות תלונת השווא, הבעל עלול לבלות מספר ימים במעצר לפי החלטת המשטרה והשופט. אם לא יתברר שהתלונה היא כוזבת, הבעל עלול לשבת גם כמה שנים בכלא.

2. תיק פלילי – כאשר המשטרה מקבלת תלונה, היא פותחת תיק פלילי במשטרה. התיק הפלילי עלול לפגוע בחייו של הגבר, בין השאר, מהבחינה שיתקשה יותר למצוא עבודה.

3. הכפשת שמו – מכריו של הבעל, אם הדבר יגיע לאוזניהם, עלולים להתרשם שמדובר בגבר אלים ולנתק איתו מגע.

תלונות שווא בגין אלימות במשפחה – איך תלונת השווא תפגע באישה?

הנזקים שייגרמו לאישה, תלויים ברובם בשאלה מה ההקשר של תלונת השווא:

א. אם תלונת השווא היא חלק מהבקשה לקבלת צו הגנה: אם בית המשפט השתכנע שמדובר בתלונת שווא, הוא עלול לחייב את האישה בהוצאות גבוהות. זאת משום שהבעל היה צריך להוציא כספים רבים בשביל להגן על עצמו, היה צריך להטריח את עצמו ונגרמה לו עוגמת נפש.

ב. אם תלונת השווא נעשתה כחלק מטקטיקה של לחץ על הבעל בהליכי גירושין: בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין, לפי העניין, יראה שהאישה לא אמינה. בשל כך, בית המשפט ייטה יותר לטובת הבעל.

ג. כאשר העניין הגיע להליך פלילי: אם בית המשפט הדן באשמתו של הבעל השתכנע שמדובר בתלונת שווא, הוא יוכל, במקרים חריגים, להטיל את הוצאות ההגנה של הבעל, על המתלוננת (סעיף 81 לחוק העונשין).

ד. בכל המקרים: תלונה כוזבת ועלילת שווא היא עבירה פלילית (ראו סעיפים 236-244 לחוק העונשין). המשטרה יכולה לחקור את העניין ולהעמיד לדין את האישה בגין תלונת השווא.

תלונות שווא בגין אלימות במשפחה – איך יתגלה שהתלונה שקרית?

החשיפה שהתלונה שקרית יכולה להתחיל מכך שיש סתירות בגרסה של האישה. אם הסתירות בולטות, המשטרה יכולה להתחיל לחקור את המקרה דווקא מהפן של התלונה השקרית.

כמו כן, אם האישה הודתה בפני עדים שהיא שיקרה אז יהיה אפשר להראות יותר בקלות שהיא הגישה תלונת שווא.

אם האישה איימה בעבר שתתנקם בבעלה, על כך שעשה משהו או על כך שעזב אותה, בכך שהיא תגיש נגדו תלונה על אלימות במשפחה, ואם יש עדים ששמעו את האיום הזה, אז יהיה יותר קל להוכיח שהתלונה על אלימות במשפחה היא תלונת שווא.

חשוב! לא כל מקרה שבו נקבע על ידי המשטרה או ביהמ"ש שלא הוכח שהבעל הפעיל אלימות פיזית, אוטומטית ייקבע גם שהאישה שיקרה בחוסר תום לב. מדובר בשני הליכים יחסית נפרדים. לקביעה שהאישה שיקרה דרוש רף הוכחה גבוה יותר מאשר הרף הדרוש להוכחת זכאותו של הגבר.

תלונות שווא בגין אלימות במשפחה – הערות 

• המשטרה לא גונזת את התלונה באופן אוטומטי אם המתלוננת חוזרת בה. זאת משום שיש מקרים רבים שבהם הבעל מאיים על האישה שתבטל את התלונה. גניזת התלונה תלוי בקצין החוקר.

• בעל שהוגשה נגדו תלונת שווא בגין אלימות במשפחה – חשוב שיתייעץ עם עורך דין.

תלונות שווא בגין אלימות במשפחה – סיכום

תלונות שווא גורמות לנזקים חמורים לבעל, למשפחה ולמרקם החברה. לכן נקבעו מנגנונים להפחתת הסיכוי שתלונות שווא יגרמו לנזקים ונקבעו מנגנונים להתרעה מפני הגשת תלונות שווא. לצערנו, מנגנונים אלה לא מספיקים בכל המקרים.

לקריאה נוספת: בוגרים במשפחות שחוו אלימות במשפחה >>

עו"ד פז: "אדם שנפגע מאירוע נזיקי שפגע בגופו ובנפשו עומד חסר אונים אל מול המערכת הבירוקרטית וחוסר האכפתיות של חברות הביטוח, דווקא בשעותיו הקשות ביותר. אני מרגישה תחושת סיפוק ומימוש עצמי מהיכולת לעזור לאנשים במאבקם, להקשיב למצוקותיהם ולהלחם עבורם, ללא פשרות, מול כל המערכות השונות כדי להשיג עבורם את תוצאות הטובות ביותר".

עו"ד אביטל פז בוגרת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב, הוסמכה כעורכת דין בשנת 1992 והינה בעלת ניסיון רב בליווי וייצוג משפטי ברשלנות רפואית לאחר היכרות רבת שנים עם שני הצדדים התובעים והנתבעים. ליצירת קשר עם עו"ד אביטל פז 077-9974772.

פנייה לייעוץ אישי



כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:בית.



אין באמור לעיל ובאתר Rashlanut-Psakdin רשלנות רפואית פסקי דין משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר רשלנות רפואית פסקי דין לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר רשלנות רפואית עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד אביטל פז

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה

כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:כוכב.




פרטי יצירת קשר:

ז'בוטינסקי 35 רמת גן, 52511.

מגדל התאומים 2, קומה 1

טלפון: 077-9974772


לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
077-9974772


מידע חשוב נוסף