לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
077-9974772

תביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח לייזר כושל

מהי עילת העדר הסכמה מדעת בתביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח לייזר כושל ומהי חובת הגילוי הכלולה בתוכה? כיצד ניתן להוכיח את הקשר הסיבתי הדרוש בתביעת רשלנות רפואית אשר בבסיסה עילת העדר ההסכמה מדעת?

יעוץ משפטי

יש לך שאלה משפטית בנושא? שאל אותנו בפורום רשלנות רפואית

הקדמה

ברשלנות רפואית פסקי דין : בפסק הדין בעניין מרכז הלייזר לניתוחי קרנית (ע"א 522/04 מרכז לייזר לניתוחי קרנית בע"מ נ' מחמד דיראוי) – מטופל אשר עבר ניתוח לייזר לתיקון קוצר הראייה חמור ממנו סבל מאז ילדותו. במהלך הניתוח שוגרו קרני לייזר לעבר עינו השמאלית של המטופל באופן שהוביל לדימום ברשתית ואיבוד כושר הראייה בעין שמאל.

מהי עילת העדר הסכמה מדעת בתביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח לייזר כושל?

הסכמה מדעת מתייחסת לזכותו של המטופל לקבלת מלוא המידע הרפואי הנדרש בכדי לבסס את החלטתו באופן שקול ורצוני. חובת הגורם הרפואי לספק את המידע הרפואי האמור מעוגנת בסעיף 13 לחוק זכויות החולה התשנ"ו – 1996. בפסק הדין בענייננו מתערערת הסכמתו מדעת של המטופל, נוכח העובדה כי חתם על טופס הסכמה לניתוח מבלי לקרוא אותו קודם לכן.

ועוד, במסגרת ההסכמה מדעת נכללת כאמור חובת הגילוי המוטלת על הגורם הרפואי ואשר טומנת בחובה, לפי סעיף 13(ב) לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 את הפרטים הבאים:

א. האבחנה אודות מצבו הרפואי של המטופל

ב. תיאור התועלת הצפויה והסיכויים הטמונים בהליך המוצע

ג. תיאור אודות טיפולים רפואיים חלופיים

ד. ציון עובדת היות הטיפול המוצע בעל אופי חדשני, במידה וכך הדבר

בפסק הדין בענייננו, ביהמ"ש מכריע כי היקפה של חובת הגילוי היה רחב במיוחד נוכח ההנמקות הבאות:

1. הגורם הרפואי שביצע את ניתוח הלייזר היה מודע לרגישות המיוחדת הנודעת בקרב מטופלים הסובלים מקוצר ראייה בדרגה גבוהה כשל המטופל, שכן המכשיר בו נעשה שימוש בענייננו לא נועד למטופלים בעלי קוצר ראייה העולה על 10 יחידות מרחק.

2. יתרה מזו, מינהל התרופות האמריקני אף המליץ להימנע משימוש במכשיר כאשר קוצר הראייה עולה על 7 יחידות מרחק.

3. ניתוח הלייזר שעבר המטופל הינו ניתוח אלקטיבי, קרי, ניתוח שאינו בהול ושמטרתו הבלעדית שיפור איכות החיים.

4. בנסיבות המקרה, ניתוח הלייזר שבוצע במטופל הינו בעל אופי חדשני.

בנסיבות אלה פסק ביהמ"ש בפסק הדין, כי משלא חשף הגורם הרפואי את הסיכון הכרוך בביצוע ניתוח הלייזר בפני המטופל – סיכון אשר אליו היה הגורם הרפואי מודע כאמור – הופרה חובת הזהירות וקמה עילת רשלנות רפואית.

שאלת הקשר הסיבתי בתביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח לייזר כושל

לאור העובדה כי אין מחלוקת שמטופלים הסובלים מקוצר ראייה בדרגה גבוהה עלולים לסבול מדימום ברשתית, עלתה בפסק הדין השאלה המשפטית בדבר קיומה של זיקה סיבתית בין ניתוח הלייזר לבין הדימום שאירע ברשתית ואשר גרם לעיוורון האמור. ביהמ"ש פוסק כי:

א. סמיכות הזמנים בין הניתוח בעינו השמאלית של המשיב לבין הנזק שנגרם לכושר הראייה באותה עין, היא עצמה מרמזת על קיומו של קשר סיבתי

ב. ההסתברות הסטטיסטית לכך שהדימום בעינו של המשיב היה נגרם במועד שבו נגרם גם ללא הניתוח – היא נמוכה

לנתונים אלו חברו חוות דעתם של המומחים הבאים:

1. חוות דעתו של המומחה מטעם המטופל, לפיו הגם שקרני הלייזר אינן חודרות לפנים העין, בכל זאת יש בנמצא מקרים בהם ארע דימום בעקבות הניתוח וכתוצאה ממנו.

2. מנגד הוצגה חוות דעתו של המומחה מטעם מרכז הלייזר לפיו דימום במרכז הרשתית עקב קוצר ראייה גבוה הינו תופעה שכיחה המהווה את אחת הסיבות העיקריות לעיוורון.

3. חוות דעת של מומחה שלישי הוגשה מטעם בית המשפט, לפיה דימום ברשתית "עלול לקרות ללא כל גורם חיצוני" שכן הדימום מהווה ביטוי להתפתחותו הטבעית של קוצר הראייה.

על אף חוות דעת המומחים בדבר הדעה המקובלת לפיה אין קשר סיבתי בין ניתוח לייזר לבין דימומים ברשתית, בית המשפט מכריע בדבר קיומה של תיאוריה הקושרת בין תופעת הדימום לבין ניתוחי הלייזר. על פי התיאוריה האמורה, במהלך ניתוח הלייזר נגרם לעין "הלם אקוסטי-מכני", בייחוד לעין של מטופל הסובל מקוצר ראייה ובשל כך שעינם רגישה במיוחד.

בסיכומו של יום, העובדה כי הגורם הרפואי היה מודע לסיכון ולא חשף אותו בפני המטופל – היא שהקימה את הפרת חובת הגילוי. הקביעה המשפטית כי אילו היה המטופל מודע לסיכון האמור היה בוחר שלא לעבור את ניתוח הלייזר – היא אשר מביאה לכדי הכרעת ביהמ"ש בדבר קיומו של הקשר הסיבתי הדרוש ועימה ההכרעה בדבר קיומה של רשלנות רפואית בצידה פיצויים.

עו"ד פז: "אדם שנפגע מאירוע נזיקי שפגע בגופו ובנפשו עומד חסר אונים אל מול המערכת הבירוקרטית וחוסר האכפתיות של חברות הביטוח, דווקא בשעותיו הקשות ביותר. אני מרגישה תחושת סיפוק ומימוש עצמי מהיכולת לעזור לאנשים במאבקם, להקשיב למצוקותיהם ולהלחם עבורם, ללא פשרות, מול כל המערכות השונות כדי להשיג עבורם את תוצאות הטובות ביותר".

עו"ד אביטל פז בוגרת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב, הוסמכה כעורכת דין בשנת 1992 והינה בעלת ניסיון רב בליווי וייצוג משפטי ברשלנות רפואית לאחר היכרות רבת שנים עם שני הצדדים התובעים והנתבעים. ליצירת קשר עם עו"ד אביטל פז 077-9974772.

פנייה לייעוץ אישי



כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:מפתח.



אין באמור לעיל ובאתר Rashlanut-Psakdin רשלנות רפואית פסקי דין משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר רשלנות רפואית פסקי דין לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר רשלנות רפואית עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד אביטל פז

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה

כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:בית.




פרטי יצירת קשר:

ז'בוטינסקי 35 רמת גן, 52511.

מגדל התאומים 2, קומה 1

טלפון: 077-9974772


לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
077-9974772


מידע חשוב נוסף