לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
077-9974772

פסיקת פיצויים בגין פגיעה באוטונומיית הפרט בתביעת רשלנות רפואית

מהי עילת ההסכמה מדעת בתביעת רשלנות רפואית ומה בין ההסכמה לבין טופס הסכמה להליך רפואי? מהי פגיעה באוטונומיית הפרט וכיצד הזו באה לידי ביטוי גם בהעדר נזקי גוף? סקירה מפורטת אודות פסיקה מנחה של ביהמ"ש העליון.

ייעוץ משפטי רשלנות רפואית

יש לך שאלה משפטית בנושא? שאל אותנו בפורום רשלנות רפואית

פסיקת פיצויים בתביעת רשלנות רפואית – הקדמה

ברשלנות רפואית פסקי דין :בפסק הדין דעקה (עא 93 /2781, מיאסה עלי דעקה נגד בי"ח כרמל חיפה ואח'), התאשפזה הנ"ל לצורך ניתוח ברגלה. במהלך האשפוז התעורר חשש לגידול בכתפה אשר הוביל את הרופאים להחלטה בדבר שינוי הניתוח. במהלך ההכנות לניתוח ולאחר שקיבלה תרופות מטשטשות, הוחתמה המטופלת על טופס הסכמה לעריכת ביופסיה בכתף. בעקבות הניתוח, נותרה כתפה של המטופלת קפואה באופן שהקנה לה נכות בשיעור 35%.

המטופלת תובעת את בית החולים בו הייתה מאושפזת וכן את קופת החולים בגין התרשלות בעריכת הביופסיה וזאת בשל העדר הסכמה מדעת.

מהי עילת ההסכמה מדעת בתביעת רשלנות רפואית?

הסכמה מדעת קבועה בסעיף 13 לחוק זכויות החולה התשנ"ו – 1996. משמעותה האופרטיבית הינה:

א. חובת הגורם הרפואי לספק את מלוא המידע אודות ההליך הרפואי הנדרש.

ב. זכותו של המטופל לקבלת מידע רפואי מקיף, באופן שיאפשר לו קבלת החלטה רצונית לגבי הטיפול הרפואי המוצע.

בהעדר מתן המידע כאמור תחשב הסכמת המטופל להסכמה פגומה, באופן המקים עילת תביעה.

בעניין דעקה, טענתה של המטופלת נסמכה כאמור על העדר הסכמה מדעת, לאור העובדה שהניתוח שבוצע בה בסופו של יום שונה מהניתוח אשר לשמו התאשפזה וכי ההסברים אודותיו לקו בחסר. עוד טוענת המטופלת כי בנסיבות העניין, טופס ההסכמה עליו חתמה אינו מעיד על הסכמתה להליך הרפואי.

מה דינו של "טופס הסכמה" לעניין ההסכמה מדעת בתביעת רשלנות רפואית?

בעניין דעקה, ביהמ"ש פוסק כי החתמת מטופל על טופס ההסכמה הינה תנאי הכרחי אך לא מספיק לקיומה של הסכמה מדעת. בנוסף על החתמת המטופל על טופס ההסכמה להליך הרפואי, הסכמה מדעת תושג רק כאשר ניתן למטופל:

1. מידע רפואי הולם על מצבו, על מהות הטיפול המומלץ ומטרתו

2. מידע רפואי על הסיכונים והסיכויים הטמונים בטיפול המוצע

3. מידע רפואי על אלטרנטיבות טיפוליות לטיפול המוצע

לעניין ההסברים החסרים אודות ההליך, פוסק ביהמ"ש כי על אף שלא הוכחה התרשלות בעצם ההליך הרפואי, בנסיבות המקרה התרשלו הרופאים בכך שלא הבהירו למטופלת את היקף הסיכון הטמון בהליך הרפואי ומידת נחיצותו.

מהו הקשר הסיבתי הנדרש בתביעת רשלנות רפואית אשר ביסודה העדר הסכמה מדעת?

ככלל, בתביעת רשלנות רפואית מוטלת על כתפי התובע החובה להראות קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק הנגרם לו. אולם, במקרים של היעדר הסכמה מדעת, הנזק אינו נגרם כתוצאה מטיפול רפואי רשלני כי אם מעצם ההתערבות הרפואית, גם אם היא כשלעצמה לא נעשתה באופן רשלני כאמור. לפיכך, כאשר בבסיס ההתרשלות מונח העדר הסכמה מדעת, הערכת ביהמ"ש תעשה בהתאם להסתברות שמסירת המידע במלואו הייתה גורמת לחולה להתנגד לביצוע ההליך. מבחן משפטי זה נבדק בהתאם לאמות המידה של חולה סביר בנסיבות דומות.

בעניין דעקה מכלול הראיות מלמד שביצוע הביופסיה היה דרוש באופן בהול בכדי לשלול את החשדות שמדובר בגידול ממאיר. לפיכך פוסק בית המשפט כי גם אילו היה מובא לפניה המידע המלא – המטופלת הייתה נעתרת לניתוח ועל כן ניתק הקשר הסיבתי. ניתוק הקשר הסיבתי ממוסס את הטיעון המשפטי ומשכך הכריע בית המשפט כי אין המטופלת זכאית לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לה.

מהי זכות האדם לאוטונומיית הפרט בתביעת רשלנות רפואית?

הזכות לאוטונומיית הפרט, הנתונה לכל אדם באשר הוא, משמעה כי זכותו של הפרט להחליט על מעשיו. פגיעה בזכות לאוטונומיה מהווה פגיעה בכבוד האדם באופן המקים נזק בר פיצוי לכשעצמו. ביהמ"ש פוסק כי הרציונאלים בעטיהם עומדת הזכות לאוטונומיית הפרט בפני עצמה הינם:

1. הזכות לאוטונומיה מהווה ערך יסוד בשיטת המשפט הנוהגת בישראל

2. פקודת הנזיקין – עליה מושתת תביעת רשלנות רפואית – מגדירה נזק באופן רחב, הכולל גם פגיעה ברגשות האדם. לפיכך, פגיעה בזכות לאוטונומיה מהווה נזק בפני עצמו.

לפיכך, על אף שלילת הזכאות לפיצויים בשל נזקי גוף בגין העדר קשר סיבתי כאמור, בעניין דעקה קובע ביהמ"ש כי ביצוע הליך רפואי שלא בהסכמה מודעת מהווה פגיעה בזכות לאוטונומיית הפרט.

מהו גובה הפיצויים בגין פגיעה בזכות לאוטונומיית הפרט?

הפיצוי בגין פגיעה בזכות לאוטונומיה הינו קטן יחסית לפיצוי בגין נזקי גוף, שכן מדובר בפיצוי בגין פגיעה בערך בלתי מוחשי. עם זאת, מטרת הפיצוי בדומה לשאר הפיצויים בנזיקין, הינה להשיב את מצבו של הנפגע לקדמותו באופן הטוב ביותר שניתן להשיג באמצעות פיצוי כספי. ביהמ"ש יכמת את הפגיעה בזכות לכדי סכום ממשי תוך הערכת הפגיעה הקונקרטית ברגשות המטופל הספציפי ובהינתן נסיבות העניין:

1. בעניין דעקה מעריך ביהמ"ש כי נזקה של המטופלת עומד על 15,000 ₪. יצוין כי ביהמ"ש פוסק סכום זה תוך ציון העובדה שהמטופלת לא תבעה נזקים רגשיים ומשום כך לא העמידה ראיות התומכות בנזק זה.

2. בנוסף מחייב ביהמ"ש את הצד שכנגד לשאת בהוצאות המשפט בגובה 10,000 ₪.

עו"ד פז: "אדם שנפגע מאירוע נזיקי שפגע בגופו ובנפשו עומד חסר אונים אל מול המערכת הבירוקרטית וחוסר האכפתיות של חברות הביטוח, דווקא בשעותיו הקשות ביותר. אני מרגישה תחושת סיפוק ומימוש עצמי מהיכולת לעזור לאנשים במאבקם, להקשיב למצוקותיהם ולהלחם עבורם, ללא פשרות, מול כל המערכות השונות כדי להשיג עבורם את תוצאות הטובות ביותר".

עו"ד אביטל פז בוגרת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב, הוסמכה כעורכת דין בשנת 1992 והינה בעלת ניסיון רב בליווי וייצוג משפטי ברשלנות רפואית לאחר היכרות רבת שנים עם שני הצדדים התובעים והנתבעים. ליצירת קשר עם עו"ד אביטל פז 077-9974772.

פנייה לייעוץ אישי



כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:דגל.



אין באמור לעיל ובאתר Rashlanut-Psakdin רשלנות רפואית פסקי דין משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר רשלנות רפואית פסקי דין לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר רשלנות רפואית עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד אביטל פז

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה

כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:משאית.




פרטי יצירת קשר:

ז'בוטינסקי 35 רמת גן, 52511.

מגדל התאומים 2, קומה 1

טלפון: 077-9974772


לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
077-9974772


מידע חשוב נוסף