לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
077-9974772

על חוק הנוטריונים

יעוץ משפטי

חוק הנוטריונים נחקק בשנת 1976 ולצידו תקנות הנוטריונים. החוק והתקנות יחדיו, מסדירים את עבודתם של הנוטריונים בישראל. תפקידו של נוטריון הוא לאמת מסמכים משפטיים וחתימתו על גבי מסמך, מעידה על תקינותו ומעניקה לו מעמד של ראייה בלתי ניתנת לסתירה.

מאז חקיקתו של חוק הנוטריונים, מוסמך נוטריון לבצע את כל הסמכויות הנוטריוניות כולל תרגום נוטריוני, אך טרם חוק זה, הייתה הפרדה בין נוטריון ציבורי אשר עסק במסמכים שנועדו לשימוש בישראל בלבד לבין נוטריון למסמכי חוץ.

לאחר שנחקק חוק הנוטריונים, אוחדו סמכויותיו של הנוטריון הציבורי עם סמכויות נוטריון החוץ ומאז כניסתו לתוקף של החוק, מוסמך כל נוטריון לבצע את כל הפעולות הנוטריוניות שבחוק.

כיום, מכהנים בישראל נוטריונים רבים אך זו לא הייתה כוונתה של הצעת חוק הנוטריונים. הצעת החוק רצתה להגביל את מספר הנוטריונים ולייחד את מקצוע נוטריון לעורכי דין וותיקים מאוד אשר רוצים לפרוש ממקצוע עריכת הדין.

מהם ההבדלים הנוספים בין הצעת החוק לחוק הנוטריונים? מהם תנאי הכשירות לכהן כנוטריון ומהו תרגום נוטריוני?

הצעת חוק הנוטריונים

בישראל של שנת 2010, מכהנים נוטריונים רבים, אולם, זו לא הייתה כוונתה של הצעת החוק. הצעת החוק ביקשה להגביל את מספרם של הנוטריונים ולייחד מקצוע זה לעורכי דין וותיקים בלבד, בעלי וותק של למעלה מ-20 שנה. הכוונה הייתה כי עורכי דין אלו, יפרשו ממקצוע עריכת הדין וימלאו תפקיד של נוטריון בלבד.

חוק הנוטריונים לא קיבל עמדה זו ובקביעת דרישת וותק של 15 שנה בלבד, אשר השתנתה לאחר מכן, ל -10 שנים בלבד, הגדיל משמעותית את מספרם של הנוטריונים בארץ.

כמו כן, הרעיון כי נוטריון יעבוד במקצוע זה בלבד, לא התקבל וחוק הנוטריונים מתיר לנוטריונים לעבוד בעריכת דין, במקביל לעבודתם כנוטריונים.

הגבלת מספרם של הנוטריונים הייתה אמורה לייחד את המקצוע לעורכי דין מבוגרים, המעוניינים לפרוש ממקצוע עריכת הדין אך צריכים ורוצים להמשיך ולהתפרנס בעבודה טובה ומכובדת.

מדוע דחה המחוקק רעיון זה? ניתן לטעון כי צמצום כה משמעותי של מספר הנוטריונים, הוא צעד הפוגע בחופש העיסוק. אין זה ראוי למנוע מעורכי דין הגונים ומנוסים, לכהן כנוטריונים ולהתפרנס מהצעת שירותי נוטריון. נאמר אף יותר מכך, לשם פרנסה טובה מעבודות נוטריוניות בלבד, היה צריך המחוקק להגביל מאוד את מספרם של הנוטריונים, שהרי היה צריך לוודא כי לכל נוטריון ישנה כמות עבודה מספקת לפרנסתו. למותר לציין כי זהו מצב אבסורדי ועל כן, ככל הנראה, סבר המחוקק כי אין מקום לסגור את הדלתות למקצוע נוטריון בפני ציבור רחב כל כך של עורכי דין.

נוטריון – מי כשיר לכהן?

רישיון נוטריון ניתן על ידי ועדת הרישיונות, כפי שנקבע בסעיף 1 לחוק. לאחר קבלת הרישיון, מוסמך הנוטריון להעניק כל שירות נוטריוני, כולל תרגום נוטריוני. ועדת הרישיונות מונה שבעה חברים כאשר חבר אחד לפחות, מבין השבעה, הוא נוטריון. סעיף 2 לחוק הנוטריונים קובע את כשירותו של אדם לכהן כנוטריון :

1. אזרח ישראל או תושב קבע : קבלת רישיון נוטריון ישראלי דורשת כי המועמד יהיה אזרח או תושב קבע.

2. חברות בלשכת עורכי הדין : נוטריון יהיה עורך דין החבר בלשכת עורכי הדין.

3. דרישת הוותק : נוטריון יהיה עורך דין בעל וותק של 10 שנים לפחות בעריכת דין, מתוכן 5.5 שנים לפחות בישראל. לחילופין,שנתיים מהן בישראל אך בתנאי שעורך הדין הגיש בקשתו לרישיון נוטריון, תוך 7 שנים מהיום בו לראשונה היה תושב ישראל.

4. העדר הרשעה : עורך דין אינו כשיר להיות נוטריון אם הורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון. כמו כן, לא יהיה כשיר אם הוצא או הושעה מלשכת עורכי הדין.

6. בטלות רישיון : נוטריון יהיה עורך דין אשר לא בוטל רישיונו ולא הותלה תוקפו.

7. השתתפות בהשתלמות : חלק מתנאי הכשירות הוא השתתפות בהשתלמות.

תרגום נוטריוני

לאור חקיקת חוק הנוטריונים, מחזיק הנוטריון בכל הסמכויות הנוטריוניות וההפרדה שהייתה קיימת בעבר, אינה קיימת עוד. סעיף 7 לחוק הנוטריונים, קובע את סמכויותיו של נוטריון וביניהן גם אישור נכונות של תרגום מסמך.

הסמכות לאשר את נכונותו של תרגום מסמך, מופיעה בסעיף 7(4) כאשר ישנה הוראה משלימה בסעיף 15 לחוק, המסמיכה נוטריון לתרגם את המסמך המשפטי בעצמו או לאשר את נכונותו של תרגום של מתרגם אחר.

תרגום נוטריוני, על שתי צורותיו, הוא שירות אשר יכול להינתן אך ורק על ידי נוטריון השולט בשתי השפות. נוטריון מוכרח להיות בקיא מאוד בשפות התרגום, על מנת לתרגם את המסמך בצורה מדויקת ונאמנה למקור.

מבחינת כוחו של האישור הנוטריוני, אין כל הבדל בין תרגום המבוצע על ידי הנוטריון עצמו לבין תרגום אשר אושר על ידו. קיומה של החותמת הנוטריונית, מעידה על תקינותו של התרגום ועל נאמנותו למקור.

חוק הנוטריונים נחקק בשנת 1976 והוא קובע את סמכויותיו של הנוטריון, ביניהן גם הסמכות של תרגום נוטריוני. החוק גם קובע את תנאי הכשירות לכהן כנוטריון ועל כן, רק העומד בתנאי הכשירות, יכול להגיש בקשה לקבלת רישיון נוטריון.

עו"ד פז: "אדם שנפגע מאירוע נזיקי שפגע בגופו ובנפשו עומד חסר אונים אל מול המערכת הבירוקרטית וחוסר האכפתיות של חברות הביטוח, דווקא בשעותיו הקשות ביותר. אני מרגישה תחושת סיפוק ומימוש עצמי מהיכולת לעזור לאנשים במאבקם, להקשיב למצוקותיהם ולהלחם עבורם, ללא פשרות, מול כל המערכות השונות כדי להשיג עבורם את תוצאות הטובות ביותר".

עו"ד אביטל פז בוגרת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב, הוסמכה כעורכת דין בשנת 1992 והינה בעלת ניסיון רב בליווי וייצוג משפטי ברשלנות רפואית לאחר היכרות רבת שנים עם שני הצדדים התובעים והנתבעים. ליצירת קשר עם עו"ד אביטל פז 077-9974772.

פנייה לייעוץ אישי



כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:דגל.



אין באמור לעיל ובאתר Rashlanut-Psakdin רשלנות רפואית פסקי דין משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר רשלנות רפואית פסקי דין לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר רשלנות רפואית עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד אביטל פז

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה

כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:עץ.




פרטי יצירת קשר:

ז'בוטינסקי 35 רמת גן, 52511.

מגדל התאומים 2, קומה 1

טלפון: 077-9974772


לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
077-9974772


מידע חשוב נוסף